מִטָּה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ מָעוֹת, אוֹ אֲפִלּוּ אֵין עָלֶיהָ עַתָּה וְהָיוּ עָלֶיהָ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, (ו) אָסוּר לְטַלְטְלָהּ דְּמִגּוֹ דְּאִתְקְצָאֵי לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת אִתְקְצָאֵי לְכֻלֵּי יוֹמָא. הגה: וַאֲפִלּוּ (ז) לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ אוֹ לְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ (בֵּית יוֹסֵף). וְהוּא הַדִּין לְכָל דְּבַר הֶתֵּר שֶׁמֻּנָּח עָלָיו אִסוּר, אֲבָל אִם אֵין עָלֶיהָ עַתָּה מָעוֹת וְגַם לֹא הָיָה עָלֶיהָ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, מֻתָּר לְטַלְטְלָהּ אֲפִלּוּ יִחֲדָהּ לְמָעוֹת וְהִנִּיחָם עָלֶיהָ מִבְּעוֹד יוֹם, כֵּיוָן שֶׁסִלְּקָן קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. הגה: וְיֵשׁ אוֹסְרִין בְּיִחֵד לְכָךְ וְהִנִּיחַ בָּהֶם אַף עַל פִּי שֶׁסִּלְּקָן מִבְּעוֹד יוֹם (טוּר בְּשֵׁם ר''ת); וְכֵן אָסוּר לְטַלְטֵל כִּיס שֶׁל מָעוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהוֹצִיא הַמָּעוֹת מִמֶּנּוּ מִבְּעוֹד יוֹם, אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה בּוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁפְּתָחוֹ מִלְּמַטָּה וְסִלְּקוֹ מִן הַיִּחוּד, וְכֵן נוֹהֲגִין. (הגה''מ פכ''ה) מִיהוּ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ אוֹ לְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ, מֻתָּר. וְכֵן בְּכִיס הַתָּפוּר בַּבֶּגֶד, הוֹאִיל וְעִקַּר הַבֶּגֶד עוֹמֵד לִלְבוּשׁ, אִם הוֹצִיא הַמָּעוֹת מִשָּׁם, מֻתָּר (ח) לִלְבֹּשׁ הַבֶּגֶד, דְּהַכִּיס בָּטֵל אֶצְלוֹ; אֲבָל אִם שָׁכַח בּוֹ מָעוֹת, מֻתָּר לְטַלְטֵל הַבֶּגֶד, דְּלָא אַמְרִינָן דְּכָל הַבֶּגֶד נַעֲשָׂה בָּסִיס לְמָעוֹת הוֹאִיל וְאֵין הַמָּעוֹת עַל עִקַּר הַבֶּגֶד; אֲבָל אֵין לְלָבְשׁוֹ בְּשַׁבָּת, דְּחַיְישִׁינָן (ט) שֶׁמָּא יֵצֵא בּוֹ, כְּדִלְעֵיל סִימָן ש''א (סל''ג) (בֵּית יוֹסֵף ס''סי' ש''ט). וְעַיֵּן לְעֵיל סי' רס''ו אִם שָׁכַח כִּיסוֹ אֶצְלוֹ בְּשַׁבָּת, מַה דִּינוֹ (בֵּית יוֹסֵף).
כְּלִי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו דָּבָר הָאָסוּר וְדָבָר הַמֻּתָּר, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ, כְּגוֹן: מַחְתָּה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ מִבְּעוֹד יוֹם אֵפֶר שֶׁמֻּתָּר (י) לְטַלְטְלוֹ לְכַסוֹת בּוֹ רֹק, אוֹ צוֹאָה וְיֵשׁ עָלֶיהָ גַּם כֵּן שִׁבְרֵי עֵצִים שֶׁהֵם אֲסוּרִים בְּטִלְטוּל, מֻתָּר לְטַלְטֵל הַמַּחְתָּה כְּמוֹ שֶׁהִיא; וּכְגוֹן שֶׁדָּבָר הַמֻּתָּר (יא) חָשׁוּב מִדָּבָר הָאִיסוּר; אֲבָל אִם דָּבָר הָאִיסוּר חָשׁוּב יוֹתֵר מִדָּבָר הַמֻּתָּר, בָּטֵל אֶצְלוֹ וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ. וְטַעַם הֶתֵּר טִלְטוּל זֶה מִשּׁוּם דְּלֹא אֶפְשָׁר לְמִנְקַט קִטְמָא לְחוּדֵיהּ אֲפִלּוּ אִי שָׁדֵי לֵיהּ (יב) מֵהַמַּחְתָּה, אוֹ אִם צָרִיךְ לִמְקוֹם הַמַּחְתָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סי' ש''ט); וְאִם אֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לְגוּף הַמַּחְתָּה, לֹא יְטַלְטְלֶנָּה כְּמוֹ שֶׁהִיא, אֶלָּא (יג) יְנַעֵר הָאֵפֶר וְשִׁבְרֵי הָעֵצִים בִּמְקוֹמָם וְיִטֹּל הַמַּחְתָּה. הגה: וְכֵן אִם יָכוֹל לְנַעֵר הָאִסּוּר לְחוּד, יְנַעֲרֶנּוּ וְלֹא יְטַלְטְלֶנּוּ עִם הַהֶתֵּר. (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הָרֹא''שׁ) וְכָל זֶה לֹא מַיְרֵי אֶלָּא שֶׁהָיָה הַהֶתֵּר עִם הָאִסּוּר מִבְּעוֹד יוֹם; אֲבָל אִם הָיָה הָאִסּוּר עָלָיו (יד) לְבַד, לֹא מְהָנֵי מַה שֶּׁהִנִּיחַ אֶצְלוֹ הַהֶתֵּר בְּשַׁבָּת (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ''א).
באר היטב
(י) לטלטלו. אבל אפר שהוסק בשבת אסור לכ''ע דהוי דבר חדש ונ''ל דאם נתערב אפר שהוסק בשבת באפר של אתמול בטל ברוב. מ''א: (יא) חשוב. ואע''ג שלכל העולם הוא חשוב אם אינו חשוב לדידיה לא מיקרי חשוב וה''ה איפכא עיין סוף סי' ש''ח: (יב) מהמחתה. ודוקא אם צריך לאפרו או אם צריך למקום המחתה כנ''ל. ט''ז: (יג) ינער. ואי איכא הפסד בניעור א''צ לנער כמ''ש סי' ש''ט ס''ג. ב''ח: (יד) לבד. ונראה דהיינו מע''ש ונעשה בה''ש בסיס לדבר איסור אז לא מהני מה שיניח בשבת דבר היתר ג''כ עליו אבל אם בשבת הונח עליו דבר איסור הואיל ובה''ש לא אתקצאי הוי ליה מוקצה לחצי שבת וקי''ל אין מוקצה לחצי שבת אלא שכ''ז שהאיסור עליו אסור בטלטול ע''כ מותר להניח דברים של היתר חשובים מן האיסור ומטלטלם כנ''ל. ט''ז:
תֵּבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דָּבָר הַמֻּתָּר לְטַלְטֵל וּמָעוֹת, אִם הַמָּעוֹת אֵינָם עִקָּר, מֻתָּר לְטַלְטְלָהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא עַל פִּי הַתְּנָאִים שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ בַּמַּחְתָּה.
באר היטב
(ו) איסור. פירוש בהניח בכוונה ע''ל סי' ש''ט ס''ד: (ז) או. ומ''א מחמיר: (ח) ללבוש. אפי' בר''ה. מ''א: (ט) שמא. מיהו יכול לנער משם את המעות. עיין מ''א שהעלה דאם הניח בתוך הכיס מעות מדעת אסור להכניס ידו דעכ''פ הכיס נעשה בסיס. עוד העלה אם כיס מלא מעות קשור בבגד אסור לטלטל הבגד כיון דהכיס הוא כלי בפני עצמו וה''ה כשיש מעות בתיבה בתוך השלחן אסור לטלטל השלחן אלא אם כן יש עליו גם דבר המותר ע''ש בספר אבן העוזר העלה להלכה דאפי' אפשר לנער המעות מן הכיס יכול לטלטל בגד שהכיס תפור בו אפילו בשכח מעות בכיס וכ''ש במניח בכוונה פשיטא דשרי: