(טז) מתוקנת. פי' שהכינה לכך דומיא דפקק החלון בסי' שי''ג. אבל אם אינה מתוקנת לכך אסור וכמ''ש ס''ח. מ''א: (יז) משולשלת. כיון שהכילה פרוסה לצל ה''ל מטה העשויה כעין גג באמצע כילה אבל מטה דידן שאין כילה עליה אע''ג דנחתי סדינים מפוריא טפח לית לן בה. מ''מ ר''ן רשב''א ועט''ז ס''ק ח':

(יח) גדולה. עיין בגינת ורדים כלל ג' סימן כ''ו: (יט) שנים. דיכולין לתלותה כאחד שלא תתקפל ונ''ל דמטעם זה נהגו קצת ליזהר שלא לתלות הפרוכת בשבת. מ''א: (כ) גג. צ''ל שתפורה כעין שפה סביבה:

(כא) אוהל. ואע''ג דשרי להחזיר הקדירה ע''ג כירה בשבת ולא חיישינן משום אוהל הואיל והמחיצות כבר עשויות י''ל הואיל והכובא רחבה יותר מדאי נעשה כאוהל ר''ן ותוס'. וכתב הט''ז דלפ''ז דבכלי שייך בו משום אהל כשמכסין וא''כ צריך ליזהר בתיבות קטנות שקורין שקאטלי''ן שיש להם כיסוי שאינה מקושרת שם רק בשעה שצריך לה מושך הכיסוי כולה ואח''כ מחזירה שצריך ליזהר שלא להמשיך כל הכסוי בשעה שפותחו דהוי סותר אוהל וכן בשעה שמחזירו עושה אהל ולפי מ''ש התוס' דוקא בכובא אסור לפי שהוא רחב הרבה אין לאסור בזה אבל לפי מ''ש כל שהוא צריך לכסותו אסור יש איסור גם בשקאטלי''ן אם יש חלל טפח ולא ראיתי נזהרין בזה אבל לפי הנלע''ד עיקר דלא אסרו חכמים בכיסוי משום אוהל אלא אם אין מיוחד לכך כההיא דכובא שנוטל בגד מעלמא ומכסה על החבית משא''כ בכיסוי המיוחד לכך ודרכו בכך תמיד לא מיחזי כעביד אהלא ומש''ה בהחזרת קדידה ע''ג כירה שרי דדרכו תמיד בכך וכן בכל כיסוי כלי שאין עושה מחיצות בשבת רק הכיסוי לחוד עכ''ל ע''ש ועיין בגן המלך סי' ל''ד וביד אהרן. וכתב הר''ן שכל אהל ככילה שיש בגגה טפח או בפחות מג' סמוך לגגה טפח אוהל קבוע הוי וחייב חטאת: