כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּבָר חַם שֶׁהַיָּד (יח) סוֹלֶדֶת בּוֹ, מֻתָּר לְהַנִּיחוֹ בְּשַׁבָּת עַל גַּבֵּי קְדֵרָה הַטְּמוּנָה כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמֹר חֻמּוֹ וְלֹא יִצְטַּנֵּן, וְיָכוֹל לָטוּחַ פִּיו (יט) בְּבָצֵק אִם יֵשׁ לוֹ בָּצֵק שֶׁנִּלּוֹשׁ מֵאֶתְמוֹל. אֲבָל אֵין (כ) מַנִּיחִין כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ חַם כָּל כָּךְ עַל גַּבֵּי קְדֵרָה שֶׁהִיא חַמָּה כָּל כָּךְ שֶׁהָעֶלְיוֹן יָכוֹל לְהִתְחַמֵּם מֵחֻמָּהּ עַד שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ.
יֵשׁ מְפָרְשִׁים דְּהָא דְּשָׁרֵי לְהַנִּיחַ כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּבָר חַם עַל גַּבֵּי קְדֵרָה הַטְּמוּנָה, אֲפִלּוּ כְּלִי הַתַּחְתּוֹן עַל הָאֵשׁ שָׁרֵי. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁאִם כְּלִי הַתַּחְתּוֹן עַל הָאֵשׁ, לְעוֹלָם (כא) אָסוּר.
באר היטב
(כא) אסור. דהוי כמניח ע''ג כירה לכתחלה בשבת רי''ו. וא''כ לפי מ''ש סי' רנ''ג ס''ב אם נטלו מע''ג כירה משחשיכה שרי ליתנו ע''ג קדרה ע''ש. מ''א:
לְהַנִּיחַ דָּבָר קַר שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ עַל גַּבֵּי מֵחַם שֶׁעַל הָאֵשׁ, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁדִּינוֹ כְּמַנִּיחוֹ כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה וְכָל דָּבָר שֶׁמֻּתָּר לְהַנִּיחוֹ כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, כְּגוֹן שֶׁיָּבֵשׁ, מֻתָּר לְהַנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי מֵחַם שֶׁעַל גַּבֵּי הָאֵשׁ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהָוֵי כְּמַנִּיחַ עַל גַּבֵּי (כב) כִּירָה לְכַתְּחִלָּה וְאָסוּר אֲפִלּוּ אִם נִתְבַּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ וַאֲפִלּוּ אִם מִצְטַמֵּק וְרַע לוֹ וַאֲפִלּוּ אִם נוֹתְנוֹ שָׁם לִשְׁמֹר חֻמּוֹ; וְרִאשׁוֹן נִרְאֶה (כג) עִקָּר. וּמִכָּל מָקוֹם אִם הוּא תַּבְשִׁיל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֹטֶב וּמִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ, אָסוּר לְדִבְרֵי הַכֹּל.
באר היטב
(כב) כירה. דאפי' בדבר שאין בו משום בישול אסור להניחו ע''ג כירה דגזרינן שמא יחתה: (כג) עיקר. כיון שהקדירה מפסקת ל''ד לכירה דהתם הקדירה עומדת ע''ג האש ממש. מ''מ פכ''ב. ועיין מ''א:
באר היטב
(יח) סולדת. אפי' לא נתבשל כל צרכו מותר שאין כאן אלא שמירת חומו ולא יבא לידי בישול גמור ט''ז ע''ש ועיין סט''ו: (יט) בבצק. אבל בדבר המתמרח אסור כמ''ש סי' שי''ד סי''א ועי' ט''ז: (כ) חם. ובדבר יבש שרי עס''ח: