שׁוּם וּבֹסֶר וּמְלִילוֹת שֶׁרִסְקָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אִם מְחֻסָרִים דִיכָה, אָסוּר לִגְמֹר דִּיכָתָן בְּשַׁבָּת; וְאִם אֵין מְחֻסָרִים אֶלָּא שְׁחִיקָה, מֻתָּר לִגְמֹר בְּשַׁבָּת. לְפִיכָךְ מֻתָּר לִגְמֹר שְׁחִיקַת הָרִיפוֹת בְּעֵץ פָּרוּר בִּקְדֵרָה בְּשַׁבָּת, אַחַר שֶׁמּוֹרִידִין אוֹתָהּ מֵעַל הָאֵשׁ. הגה: וּמֻתָּר לְהַחְלִיק הָאֹכֶל בְּשַׁבָּת, וְלֹא הָוֵי בָּזֶה מִשּׁוּם מְמַחֵק, הוֹאִיל וְאֶפְשָׁר לְאָכְלוֹ (כה) בְּלֹא זֶה; וּמִכָּל מָקוֹם הַמַּחְמִיר בְּמַאֲכָל שֶׁל תַּפּוּחִים וְכַדּוֹמֶה שֶׁדַּרְכּוֹ בְּכָךְ, תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה (מָרְדְּכַי ר''פ כְּלָל גָּדוֹל). אָסוּר (כו) לִקְלֹף שׁוּמִים וּבְצָלִים כְּשֶׁקּוֹלֵף לְהַנִּיחַ, אֲבָל לֶאֱכֹל לְאַלְתַּר, שָׁרֵי וְעַיִּןִ לְעֵיל סִימָן שי''ט (סְמַ''ג וְהגה''מ סִימָן כ''ב וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם סְמַ''ק וּתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם).
בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּשַׁבָּת, אָסוּר אֲפִלּוּ (א) לְטַלְטְלָהּ; וַאֲפִלּוּ נִתְעָרְבָה בְּאֶלֶף, כֻּלָּן אֲסוּרוֹת. וְיָכוֹל לָכֹף עָלֶיהָ כְּלִי, שֶׁלֹּא תִּשָּׁבֵר, וּבִלְבַד (ב) שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהּ.
באר היטב
(א) לטלטלה. גזירה משום שבת שאחר י''ט שאז אסורה מדאורייתא משום הכנה: (ב) שלא יגע. עיין סי' ש''י ס''ו מש''ש:
שַׁבָּת שֶׁלְּאַחַר יוֹם טוֹב, אוֹ לְפָנָיו, נוֹלְדָה בָּזֶה, (ג) אֲסוּרָה בָּזֶה.
באר היטב
(ג) אסורה. עיין ססי' תק''א מש''ש בס''ק ט':
באר היטב
(כה) בלא זה. הא אי אפשר לאכול בלא זה אסור דיש עיבוד באוכלין מדרבנן והמחליק הוי כממחק. ומותר למרח התפוחים על הלחם עיין מ''א: (כו) לקלוף. משום בורר וא''כ אף תפוחים אסור לקלוף להניח כמ''ש סי' שי''ט ס''ג: