מֻתָּר לִרְחֹץ יָדָיו (ז) בְּמוּרְסָן. הגה: דְּגִבּוּל כִּלְאַחַר יָד, שָׁרֵי; וְאָסוּר לִרְחֹץ יָדָיו בְּמֶלַח (אֲגֻדָּה) (אָגוּר), וְכָל שֶׁכֵּן בְּבוֹרִית שֶׁקּוֹרִין זיי''ף בל''א (בִּנְיָמִין זְאֵב סִימָן רע''ח), אוֹ בִּשְׁאָר חָלָב (ח) שֶׁנִּמּוֹחַ עַל יָדָיו וְהָוֵי נוֹלָד (פֶּרֶק בַּמָּה אִשָּׁה וּסְמַ''ג וְהגה''מ פכ''א וְטוּר סי' שכ''ח).

מֶרְחָץ שֶׁסָתְמוּ נְקָבָיו מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת (ט) רוֹחֵץ בּוֹ מִיָּד; אֲבָל אִם לֹא סָתְמוּ נְקָבָיו אַף עַל פִּי שֶׁמֵּאֵלָיו הוּחַם בְּשַׁבָּת, צָרִיךְ לְהַמְתִּין לָעֶרֶב בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ לְפִי שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְחַתֶּה בְּגֶחָלִים.

אָסוּר לִכָּנֵס לַמֶּרְחָץ, אֲפִלּוּ לְהַזִּיעַ וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ לַעֲבֹר בַּמֶּרְחָץ בְּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לְהַזִּיעַ, אָסוּר (רַשִׁ''י וְטוּר).