עִיר שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְעַכּוּ''ם דָּרִים בָּהּ וְיֵשׁ בָּהּ מֶרְחָץ רוֹחֶצֶת בְּשַׁבָּת, אִם רֹב עַכּוּ''ם, מֻתָּר לִרְחֹץ בָּהּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד, וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, אוֹ אֲפִלּוּ מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה, אָסוּר לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת עַד כְּדֵי שֶׁיּוּחַם.

הַחוֹשֵׁשׁ בְּמָתְנָיו, לֹא יָסוּךְ שֶׁמֶן וְחֹמֶץ; אֲבָל סָךְ הוּא שֶׁמֶן לְבַדּוֹ, אֲבָל לֹא בְּשֶׁמֶן וֶרֶד, מִשּׁוּם דְּמוּכָחָא מִלְּתָא (א) דְּלִרְפוּאָה קָא עָבִיד; וְאִם הוּא מָקוֹם שֶׁמָּצוּי בּוֹ שֶׁמֶן וֶרֶד וְדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְסוּכוֹ אֲפִלּוּ בְּלֹא רְפוּאָה, מֻתָּר. הגה: וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין נוֹהֲגִין לָסוּךְ בְּשֶׁמֶן כִּי אִם לִרְפוּאָה, בְּכָל (ב) שֶׁמֶן אָסוּר (בֵּית יוֹסֵף).

סָכִין וּמְמַשְׁמְשִׁין לַהֲנָאָתוֹ עַל יְדֵי שִׁנּוּי, שֶׁסָךְ וּמְמַשְׁמֵשׁ בְּיַחַד, וְלֹא יְמַשְׁמֵשׁ בְּכֹחַ אֶלָּא בְּרִפְיוֹן יָדַיִם.