כָּל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת, וְהַזָּרִיז הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. אֲפִלּוּ נָפְלָה דְּלֵקָה בְּחָצֵר אַחֶרֶת וְיָרֵא שֶׁתַּעֲבֹר לְחָצֵר זוֹ וְיָבֹא (א) לִידֵי סַכָּנָה, מְכַבִּין כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּעֲבֹר.
אֵין הוֹלְכִים בְּפִקּוּחַ נֶפֶשׁ אַחַר הָרֹב. אֲפִלּוּ הָיוּ תִּשְׁעָה עַכּוּ''ם וְיִשְׂרָאֵל אֶחָד בְּחָצֵר, וּפֵרַשׁ אֶחָד מֵהֶם לְחָצֵר אַחֶרֶת וְנָפְלָה עָלָיו שָׁם מַפֹּלֶת, מְפַקְּחִין, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁאַר קְבִיעוּת הָרִאשׁוֹן בִּמְקוֹמוֹ חַשְׁבֵינָן לֵיהּ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה. אֲבָל אִם (ב) נֶעֶקְרוּ כֻּלָּם וּבִשְׁעַת עֲקִירָתָן פֵּרַשׁ אֶחָד מָהֵם לְחָצֵר אַחֶרֶת וְנָפַל עָלָיו, אֵין מְפַקְּחִין עָלָיו; שֶׁכֵּיוָן שֶׁנֶּעֱקַר קְבִיעוּת הָרִאשׁוֹן מִמְּקוֹמוֹ, אַמְרִינָן: כָּל דְּפָרִישׁ מֵרֻבָּא פָּרִישׁ.
באר היטב
(ב) נעקרו. ותינוק שנמצא בעיר שרובה עכו''ם אין מחללין עליו שבת כיון דבכל יום ויום פורשים כולם ממקום קביעותם אזלינן אחר הרוב עיין בא''ע סימן ד' סל''ד והאי נעקרו (ר''ל) כולם [ר''ל] בזה אחר זה דאי בבת אחת הא נמי קביעי. או''ה מ''א:
מִי שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת, סָפֵק חַי סָפֵק מֵת, סָפֵק הוּא שָׁם סָפֵק אֵינוֹ שָׁם, אֲפִלּוּ אִם תִּמְצָא לוֹמַר שֶהוּא שָׁם, סָפֵק עַכּוּ''ם סָפֵק יִשְׂרָאֵל, (ג) מְפַקְּחִין עָלָיו אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כַּמָּה סְפֵקוֹת.
באר היטב
(ג) מפקחין. הבא במחתרת בענין שמותר להרגו אם נפל עליו גל אין מפקחין עליו דגברא קטילא הוא רמב''ם הלכות גניבה ועיין בח''מ סימן תכ''ה:
באר היטב
(א) לידי סכנה. כגון שיש שם חולים או קטנים שא''א להבריחם. ונ''ל דאפי' אפשר להצילם דרך ר''ה מוטב לכבות דהוי מלאכה שא''צ לגופה אבל זה הוי דאורייתא. מ''א ע''ש. ועיין מ''ש עליו היד אהרן: