אֲפִלּוּ מְצָאוּהוּ מְרֻצָּץ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת אֶלָּא לְפִי שָׁעָה, מְפַקְּחִין וּבוֹדְקִים עַד חוֹטְמוֹ; אִם לֹא הִרְגִּישׁוּ בְּחוֹטְמוֹ חַיּוּת, אָז וַדַּאי מֵת לָא שְׁנָא פָּגְעוּ בְּרֹאשׁוֹ תְּחִלָּה, לָא שְׁנָא פָּגְעוּ בְּרַגְלָיו תְּחִלָּה.

מָצָא עֶלְיוֹנִים מֵתִים, לֹא יֹאמַר: כְּבָר מֵתוּ תַּחְתּוֹנִים, אֶלָּא מְפַקֵחַ עֲלֵיהֶם שֶׁמָּא עֲדַיִן הֵם חַיִּים.

עַכּוּ''ם שֶׁצָּרוּ עַל עֲיָרוֹת יִשְׂרָאֵל, אִם בָּאוּ עַל עִסְקֵי מָמוֹן אֵין מְחַלְּלִין עֲלֵיהֶם אֶת הַשַּׁבָּת; בָּאוּ עַל עִסְקֵי נְפָשׁוֹת, וַאֲפִלּוּ סְתָם, יוֹצְאִים עֲלֵיהֶם בִּכְלֵי זַיִן וּמְחַלְּלִין עֲלֵיהֶם אֶת הַשַּׁבָּת; וּבְעִיר הַסְמוּכָה לַסְפָר, אֲפִלּוּ לֹא בָּאוּ אֶלָּא עַל עִסְקֵי תֶּבֶן וְקַשׁ מְחַלְּלִין עֲלֵיהֶם אֶת הַשַּׁבָּת. הגה: וַאֲפִלּוּ לֹא בָּאוּ עֲדַיִן אֶלָּא רוֹצִים לָבֹא (אוֹר זָרוּעַ).