יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה אֲפִלּוּ בָּאוּ עַל עִסְקֵי מָמוֹן מְחַלְּלִין, (ד) שֶׁאִם לֹא יַנִּיחֶנּוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁלֹל וְלָבוּז מָמוֹנוֹ יַהַרְגֶנּוּ, וְהָוֵי עִסְקֵי נְפָשׁוֹת וּמִכָּל מָקוֹם הַכֹּל לְפִי הָעִנְיָן (פִּסְקֵי מהרא''י סי' ק''כ).
הָרוֹאֶה סְפִינָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יִשְׂרָאֵל הַמְטֹרֶפֶת בַּיָּם, וְכֵן נָהָר שׁוֹטֵף וְכֵן יָחִיד הַנִּרְדָּף מִפְּנֵי (ה) עַכּוּ''ם, מִצְוָה עַל כָּל אָדָם לְחַלֵּל עֲלֵיהֶם שַׁבָּת כְּדֵי (ו) לְהַצִּילָם. וְעַיֵּן לְעֵיל סוֹף סִימָן ש''ו מִי שֶׁרוֹצִים לְאָנְסוֹ אִם מְחַלְּלִין עָלָיו שַׁבָּת.
באר היטב
(ה) עכו''ם. לאו דוקא מפני עכו''ם אלא ה''ה מפני ישראל יד אליהו סימן י''א: (ו) להצילם. ומ''מ אם יש לו סכנה אין לו לסכן גופו מאחר שהוא חוץ לסכנה אף שראה במיתת חבירו. או''ה:
כָּל הַיּוֹצְאִים לְהַצִּיל חוֹזְרִים בִּכְלֵי זֵינָם לִמְקוֹמָם.
באר היטב
(ד) שאם וכו'. וצ''ע דיניחנו ליקח הממון ולא יחלל שבת ואפשר כיון דאין מעמיד עצמו על ממונו חיישינן שמא יעמוד אחד נגדם ויהרג ולכן מחללין אבל באדם יחידי יניח ליקח ממונו ולא יחלל שבת. מ''א עיין מ''ש ססי' רמ''ח: