אָסוּר לְאָדָם (ז) לְהָשִׁיט בְּמַיִם דָּבָר לְהוֹלִיכוֹ מֵאֶצְלוֹ אוֹ לַהֲבִיאוֹ אֶצְלוֹ; וְלָכֵן קֵסָמִים שֶׁעַל פְּנֵי הַמַּיִם אָסוּר לְהַפְצִילָן לְכָאן וּלְכָאן כְּדֵי לְנַקּוֹת הַמַּיִם שֶׁיִּהְיוּ יָפִים.

(ח) סְפִינָה, אִם הִיא יוֹשֶׁבֶת בְּקַרְקַע הַיָּם וְאֵינָהּ שָׁטָה כְּלָל, מֻתָּר לִכָּנֵס בָּהּ; וְאִם הִיא (ט) קְשׁוּרָה כְּמִנְהַג הַסְפִינוֹת הָעוֹמְדוֹת בַּנָּמֵל, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, מֻתָּר לִכָּנֵס בָּהּ.

אָסוּר לִטֹּל שְׂעָרוֹ (א) אוֹ צִפָּרְנָיו, בֵּין בַּיָּד בֵּין בִּכְלִי, בֵּין לְעַצְמוֹ בֵּין לַאֲחֵרִים, וְחַיָּב עַל (ב) שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת; וּמְלַקֵּט לְבָנוֹת מִתּוֹךְ שְׁחֹרוֹת, אֲפִלּוּ בְּאַחַת, חַיָּב, וְדָבָר זֶה אֲפִלּוּ בַּחֹל אָסוּר מִשּׁוּם לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה (דְּבָרִים כב, ה) הגה: וְעַיִּןִ לְעֵיל סוֹף סִימָן ש''ג דִּין סְרִיקָה וַחֲפִיפָה.