סְפִינָה, מֻתָּר לְטַלְטֵל בְּכֻלָּהּ, אֲפִלּוּ הִיא יוֹתֵר מִבֵּית סְאָתַיִם, דְּחָשִׁיבָה מֻקֶּפֶת לְדִּירָה וְע''ל סי' שס''ו (וְסוֹף סִימָן שפ''ב). כְּפֵאָה לָדוּר תַּחְתֶּיהָ, הָוֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד אַף עָלֶיהָ. כְּפֵאָה לְזָפְתָהּ, (ב) אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּד' אַמּוֹת אִם הוּא יוֹתֵר מִסְאָתַיִם.
בַּכֹּל עוֹשִׂים מְחִצָּה, בְּכֵלִים וּבְאֻכָּפוֹת, בֵּין שֶׁל עֵרֶב לְבַד כְּגוֹן שֶׁל חֲבָלִים, אוֹ שֶׁל שְׁתִי לְבַד כְּגוֹן קָנִים נְעוּצִים בָּאָרֶץ, וּמֻתָּרִים עַד סְאָתַיִם אֲפִלּוּ לְיָחִיד בְּיִשּׁוּב, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בֵּין חֶבֶל לַחֲבֵרוֹ וּבֵין קָנֶה לַחֲבֵרוֹ ג' טְפָחִים; וַאֲפִלּוּ בְּבַעֲלֵי חַיִּים, וּבִלְבַד שֶׁיְּהוּ (ג) כְּפוּתִים, וַאֲפִלּוּ בַּאֲנָשִׁים שֶׁעוֹמְדִים זֶה אֵצֶל זֶה בְּפָחוֹת מִג', וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵם מְהַלְּכִים חֲשׁוּבִים מְחִצָּה וּבֵינֵיהֶם רְשׁוּת הַיָּחִיד; וְהוּא שֶׁלֹּא יָדְעוּ שֶׁהָעָמְדוּ לְשֵׁם מְחִצָּה; וַאֲפִלּוּ אַחַת מֵהֶם יוֹדֵעַ, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ אִם לֹא הוֹדִיעָם שֶׁעוֹשֶׂה מְחִיצוֹת עַתָּה, אִם קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁיֵּדְעוּ, כְּגוֹן שֶׁעָשָׂה מֵהֶם מְחִצָּה פַּעַם אַחַת לֹא יַעֲשֶׂה מֵהֶם מְחִצָּה (ד) עוֹד.
באר היטב
(ג) כפותים. שלא יברחו: (ד) עוד. ואם אדם אחר רשאי לעשות מהם מחיצה הוי ספק. ב''י:
אִם בָּאוּ מִתְּחִלָּה שֶׁלֹּא לָדַעַת, אַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ הִרְגִּישׁוּ, אֵין לָחוּשׁ.
באר היטב
(ב) אין מטלטלין. ואף תחתיה אין מטלטלין שבטל מחיצותיה מתורת דירה. ב''ח: