יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁלֹּא יַעֲמִיד אוֹתָם אָדָם שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְחִצָּה זוֹ, אֶלָּא יַעֲמִיד אוֹתָם אַחֵר שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ. הגה: וְאֵין לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה שֶׁל בְּנֵי אָדָם רַק בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ וּבִשְׁעַת הַדַּחַק. וְאִם שָׁכַח דָּבָר אֶחָד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, יוֹתֵר עָדִיף לְהוֹלִיךְ שָׁם תִּינוֹקוֹת שֶׁיָּבִיאוּ הַדָּבָר בְּלֹא מְחִצָּה מִלַּעֲשׂוֹת מְחִצָּה שֶׁל בְּנֵי אָדָם וְשֶׁיְּבִיאֶנּוּ גָּדוֹל (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם שִׁבּוֹלֵי הַלֶּקֶט סְמַ''ג וְס''ה).

פָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד, אָסוּר אֶלָּא אִם כֵּן כָּל פִּרְצָה מֵהֶם פְּחוּתָהּ מִג' טְפָחִים.

פָּרוּץ כְּעוֹמֵד, מֻתָּר בֵּין בִּשְׁתִי בֵּין בְּעֶרֶב; וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בְּמָקוֹם אֶחָד פָּרוּץ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. אֲבָל עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּפֶתַח.