חָצֵר שֶׁנִּפְרַץ בְּמִלּוּאוֹ עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת, נִתָּר בְּפַס רָחָב ד' טְפָחִים שֶׁיַּעֲמִידֶנּוּ מִצַּד אֶחָד בַּמָּקוֹם הַפָּרוּץ, וְאִם יִרְצֶה לְתַקְּנוֹ בִּשְׁנֵי צִדֵּי הַפִּרְצָה, דַּי בִּשְׁנֵי פַּסִין שֶׁל שְׁנֵי מַשְׁהוּיִין. וְהוּא הַדִּין לְנִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם כֹּתֶל רְבִיעִי בָּנוּי כְּשִׁעוּר אַרְבָּעָה טְפָחִים בְּמָקוֹם אֶחָד, אוֹ אִם נִשְׁתַּיֵּר מֵהַשְּׁנֵי צְדָדִים טֶפַח מִכָּאן וְטֶפַח מִכָּאן, וְכָל זֶה בְּגֹבַהּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. וַאֲפִלּוּ אִם אֵין בַּפִּרְצָה ד' טְפָחִים, כֵּיוָן שֶׁהוּא בְּמִלּוּאוֹ צָרִיךְ תִּקּוּן עַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ פָּחוֹת מִג'. וְאִם יֵשׁ בַּפִּרְצָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת, אֲפִלּוּ אֵינָהּ בְּמִלּוּאוֹ צָרִיךְ לְתַקְּנָהּ בְּצוּרַת פֶּתַח.
מָבוֹי שֶׁיֵּשׁ לוֹ ג' מְחִצּוֹת וּפָרוּץ בְּצַד רְבִיעִי, הִתִּירוּ בְּלֶחִי (פי' תַּרְגּוּם הַקֶרֶשׁ הָאֶחָד לוּחָא חֲדָא) שֶׁעָבְיוֹ וְרָחְבּוֹ (א) כָּל שֶׁהוּא, שֶׁיַּעֲמִידֶנּוּ בְּפֶתַח הַמָּבוֹי וְיִהְיֶה גָּבְהוֹ י''ט. וּמִכָּל דָּבָר שֶׁיַּעֲשֶׂנָּה כָּשֵׁר, אֲפִלּוּ מִבַּעֲלֵי חַיִּים, וּבִלְבַד שֶׁיִּקְשְׁרֶנּוּ שָׁם בַּחֲבָלִים לְכָתְלֵי הַמָּבוֹי בַּיְּתֵדוֹת שֶׁיּוֹצְאִים מִן הַכְּתָלִים בְּעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְבֹּץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְמַעֵט גָּבְהוּ מִי' טְפָחִים וַאֲפִלּוּ קָשַׁר שָׁם אָדָם נָמֵי הָוֵי לֶחִי (אוֹר זָרוּעַ).
באר היטב
(א) כל שהוא. אפי' פחות מאצבע. ב''ח מ''א: