מָבוֹי הַמְּפֻלָּשׁ בִּשְׁנֵי רָאשָׁיו לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ צַד אֶחָד לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי לְכַרְמְלִית, הגה: אוֹ שְׁנֵי רָאשָׁיו פְּתוּחִין לְכַרְמְלִית (ריב''ש סִימָן ת''ה), צָרִיךְ צוּרַת הַפֶּתַח מִכָּאן וְלֶחִי אוֹ קוֹרָה מִכָּאן. אֲבָל אִם צִדּוֹ אֶחָד פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי לְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת, אֵין צָרִיךְ אֶלָּא לֶחִי אוֹ קוֹרָה בִּשְׁנֵי רָאשָׁיו. הגה: וְכָל זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּנָאִים הַמְבֹאָרִים לְעֵיל סי' שס''ג (סכ''ו) בְּדִין מָבוֹי, אֲבָל אִם אֵינוֹ רַק כְּחָצֵר, צָרִיךְ תִּקּוּן חָצֵר מִשְּׁנֵי צְדָדָיו.
רְשׁוּת הָרַבִּים עַצְמָהּ אֵינָהּ נִתֶּרֶת אֶלָּא בַּדְּלָתוֹת, וְהוּא שֶׁנִּנְעָלוֹת בַּלַּיְלָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נִנְעָלוֹת אֲבָל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיוֹת לִנָּעֵל, שֶׁאִם מְשֻׁקָּעוֹת בְּעָפָר, מְפַנֶּה אוֹתָן וּמְתַקְּנָן שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיוֹת לִנָּעֵל. וְאַחַר שֶׁעָשָׂה לָהּ תִּקּוּן דְּלָתוֹת חֲשִׁיבָה כֻּלָּהּ כְּחָצֵר אֶחָד וְאֵין מְבוֹאוֹתֶיהָ צְרִיכִין תִּקּוּן.
מָבוֹי עָקֹם כְּמִין דָּלֶ''ת, דִּינוֹ כְּאִלּוּ הָיָה (א) מְפֻלָּשׁ בְּעַקְמִימוּת וְצָרִיךְ צוּרַת פֶּתַח בְּעַקְמִימוּתוֹ וּבִשְׁנֵי רָאשָׁיו, לְכָל אֶחָד לֶחִי, אוֹ קוֹרָה, אוֹ צוּרַת פֶּתַח בְּכָל אֶחָד מִשְּׁנֵי רָאשָׁיו וְלֶחִי, אוֹ קוֹרָה, בְּעַקְמִימוּת, וְאִם עָשׂוּי כְּמִין חֵי''ת, צָרִיךְ צוּרַת פֶּתַח בִּשְׁנֵי עַקְמִימוֹתָיו וְלֶחִי, אוֹ קוֹרָה, בִּשְׁנֵי רָאשָׁיו.
באר היטב
(א) מפולש. ולדידן במבוי עקום צריך תיקון כמו במפולש ובכל מקום שמתקנין עירוב במבואות צריך ג''כ תיקון בעקמימות. ט''ז ועיין מ''א בסימן שס''ב ס''ק כ''ז מש''ש: