הַמְבַטֵּל רְשׁוּתוֹ, (א) וְהוֹצִיא אַחַר כָּךְ מִבֵּיתוֹ לֶחָצֵר בְּשׁוֹגֵג, אֵינוֹ אוֹסֵר; בְּמֵזִיד אוֹסֵר, שֶׁהֲרֵי חוֹזֵר מִבִּטּוּלוֹ שֶׁבִּטֵּל. וְאִם הֶחֱזִיקוּ בּוֹ כְּבָר, שֶׁהוֹצִיאוּ מִבָּתֵּיהֶם לֶחָצֵר אוֹ שֶׁהִכְנִיסוּ מֵחָצֵר לְבָתֵּיהֶם, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר מִבִּטּוּלוֹ. וּלְרַשִׁ''י אֵין חֲזָקָה מוֹעֶלֶת אֶלָּא אִם כֵּן הֶחֱזִיקוּ מִשֶּׁחָשְׁכָה.
יֵשׁ בִּטּוּל רְשׁוּת מֵחָצֵר לְחָצֵר, לֹא שְׁנָא שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת, וּפֶתַח בֵּינֵיהֶן, וְעֵרְבָה כָּל אַחַת לְעַצְמָהּ, וְלֹא עֵרְבוּ יַחַד, יְכוֹלָה כָּל אַחַת לְבַטֵּל רְשׁוּתָהּ לַחֲבֶרְתָּהּ לִהְיוֹתָהּ מֻתֶּרֶת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, וְלֹא הִיא, לֹא שְׁנָא שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ וְלֹא עֵרְבוּ אֶלָּא הַחִיצוֹנָה לְבַדָּהּ שֶׁפְּנִימִית אוֹסֶרֶת עַל הַחִיצוֹנָה, יְכוֹלָה לְבַטֵּל לָהּ רְשׁוּתָהּ שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּמֵּשׁ וְלֹא תַּעֲבֹר עָלֶיהָ אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁצְּרִיכָה לָצֵאת וְתִהְיֶה הַחִיצוֹנָה מֻתֶּרֶת, אוֹ אִם עֵרְבוּ יַחַד וְנָתְנוּ עֵרוּבָן בַּחִיצוֹנָה, וְשָׁכַח אֶחָד מֵהַפְּנִימִית וְלֹא עֵרֵב, יָכוֹל לְבַטֵּל רְשׁוּתוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּבַטֵּל רְשׁוּתוֹ לְכָל אֶחָד מִבְּנֵי הַפְּנִימִית וְגַם לְכָל אֶחָד מִבְּנֵי הַחִיצוֹנָה, וְיִהְיֶה הוּא לְבַדּוֹ אָסוּר וְכֻלָּם מֻתָּרִים.
יֵשׁ בִּטּוּל רְשׁוּת בְּחֻרְבָה, שֶׁאִם הָיוּ שְׁנֵי בָּתִּים וְחֻרְבָה בֵּינֵיהֶם שֶׁהִיא שֶׁל שְׁנֵיהֶם וְשָׁכְחוּ וְלֹא עֵרְבוּ, יָכוֹל אֶחָד לְבַטֵּל רְשׁוּתוֹ לַחֲבֵרוֹ וְלִהְיוֹתוֹ מֻתָּר בּוֹ.
באר היטב
(א) והוציא. אבל להכניס מותר אא''כ ביטל גם רשות ביתו דאז אסור להכניס עיין ס''ד: