אָמַר עַל כִּכָּר הַיּוֹם חֹל וּלְמָחָר קֹדֶשׁ אוֹ קוֹנָם, מִשְׁתַּתְּפִין לוֹ בָּהּ, שֶׁבֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת עֲדַיִן לֹא נִתְקַדְּשָׁה וַדַּאי וּרְאוּיָה הָיְתָה מִבְּעוֹד יוֹם. אֲבָל אִם אָמַר הַיּוֹם קוֹנָם וּלְמָחָר חֹל, אֵין מִשְׁתַּתְּפִין לוֹ בָּהּ שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. חָצֵר הַפָּתוּחַ לִשְׁנֵי מְבוֹאוֹת וְשִׁתֵּף עִם כָּל אֶחָד מֵהֶם, מֻתָּר עִם כָּל אֶחָד (מֵהֶם) לְטַלְטֵל מִמֶּנּוּ לְחָצֵר וּמֵחָצֵר לְתוֹכוֹ, (ה) וְאָסוּר לְטַלְטֵל כֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ (ו) בְּמָבוֹי זֶה לַמָּבוֹי הָאַחֵר דֶּרֶךְ הֶחָצֵר. וְאִם לֹא שִׁתֵּף עִם שׁוּם אֶחָד מֵהֶם, אִם הוּא רָגִיל עִם שְׁנֵיהֶם לָצֵאת וְלָבֹא בְּחֹל דֶּרֶךְ עֲלֵיהֶם, אוֹסֵר עַל שְׁנֵיהֶם. וְאִם הוּא רָגִיל עִם הָאֶחָד, וְעִם הַשֵּׁנִי אֵינוֹ רָגִיל, אוֹתוֹ שֶׁרָגִיל אוֹסֵר, וְשֶׁאֵינוֹ רָגִיל אֵינוֹ אוֹסֵר. וְאִם שִׁתֵּף עִם אוֹתוֹ שֶׁאֵינוֹ רָגִיל, הֻתַּר הָרָגִיל לְעַצְמוֹ אִם שִׁתְּפוּ בֵּינֵיהֶם. וְכֵן אִם הָיָה רָגִיל עִם שְׁנֵיהֶם וְשִׁתֵּף עִם אֶחָד מֵהֶם, מֻתָּר הַשֵּׁנִי שֶׁהֲרֵי סִלֵּק עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ. וְאִם הַמָּבוֹי שֶׁרָגִיל בּוֹ שִׁתְּפוּ בֵּינֵיהֶם וְאוֹתוֹ שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לֹא שִׁתְּפוּ, וְהוּא לֹא שִׁתֵּף לֹא עִם זֶה וְלֹא עִם זֶה, דּוֹחִים אוֹתוֹ אֵצֶל שֶׁאֵינוֹ רָגִיל וְיִסְתַּלֵּק מֵאוֹתוֹ שֶׁרָגִיל, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מֻתָּר כֵּיוָן שֶׁהוּא אֵינוֹ מַפְסִיד בַּדָּבָר שֶׁהֲרֵי לֹא שִׁתֵּף עִמָּהֶם, וְיֵשׁ רֶיוַח לַאֲחֵרִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיוּ מֻתָּרִים, כּוֹפִין אוֹתוֹ עַל מִדַּת סְדוֹם.
הַמִּשְׁתַּתְּפִין בְּמָבוֹי צְרִיכִים לְעָרֵב בַּחֲצֵרוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכְּחוּ הַתִּינוֹקוֹת תּוֹרַת עֵרוּב, שֶׁהֲרֵי אֵין הַתִּינוֹקוֹת מַכִּירִים מַה נַּעֲשֶׂה בַּמָּבוֹי. לְפִיכָךְ אִם נִשְׁתַּתְּפוּ בְּמָבוֹי בְּפַת, סוֹמְכִין עָלָיו וְאֵין צְרִיכִין לְעָרֵב בַּחֲצֵרוֹת שֶׁהֲרֵי הַתִּינוֹקוֹת מַכִּירִים בְּפַת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם לֹא עֵרְבָה כָּל חָצֵר לְעַצְמָהּ, אֵין סוֹמְכִין עַל הַשִּׁתּוּף; אֲבָל כְּשֶׁכָּל חָצֵר עֵרְבָה לְעַצְמָהּ, וְאַחַר כָּךְ נִשְׁתַּתְּפוּ בַּמָּבוֹי וְלֹא עֵרְבוּ דֶּרֶךְ פְּתָחִים שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֻתָּרִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּחֲצֵרוֹת שֶׁבַּמָּבוֹי דֶּרֶךְ פְּתָחִים שֶׁבֵּינֵיהֶם, שֶׁסוֹמְכִים עַל שִׁתּוּף בִּמְקוֹם עֵרוּב. וְאִם עֵרְבוּ דֶּרֶךְ פְּתָחִים שֶׁבֵּינֵיהֶם וְלֹא נִשְׁתַּתְּפוּ בַּמָּבוֹי, מֻתָּרוֹת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ הַחֲצֵרוֹת בַּמָּבוֹי, שֶׁסוֹמְכִים עַל עֵרוּב שֶׁעֵרְבוּ הַחֲצֵרוֹת דֶּרֶךְ פְּתָחִים בִּמְקוֹם שִׁתּוּף. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּסוֹמְכִין אַשִּׁתּוּף בִּמְקוֹם עֵרוּב אֲפִלּוּ לֹא נִשְׁתַּתְּפוּ אֶלָּא בְּיַיִן, וְכֵן סוֹמְכִין אָעֵרוּב בִּמְקוֹם שִׁתּוּף (הָרֹא''שׁ וְהַמָּרְדְּכַי פ' הַדָּר וְטוּר). וּלְעֵיל, סי' שס''ו (ס''ז בהג''ה), כָּתַבְתִּי דְּאָנוּ נוֹהֲגִין לְכַתְּחִלָּה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת רַק שִׁתּוּף אֶחָד בְּקֶמַח; וְנִרְאֶה לִי הַטַּעַם כִּי עֵרוּב שֶׁלָּנוּ שֶׁכָּל אֶחָד מִבְּנֵי הֶחָצֵר נוֹתֵן לַשִּׁתּוּף, הָוֵי כְּעֵרוּב וְשִׁתּוּף בְּיַחַד, וּלְכַתְּחִלָּה אֵין לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר. וְהָא שֶׁהִצְרִיכוּ שִׁתּוּף וְעֵרוּב, הַיְנוּ בִּזְמַן הַגְּמָרָא שֶׁבְּנֵי הֶחָצֵר לֹא נָתְנוּ לְשִׁתּוּף, רַק הֶחָצֵר עֵרְבוּ בְּיַחַד וְאֶחָד מִבְּנֵי הֶחָצֵר נוֹתֵן לַשִּׁתּוּף, אֲבָל בִּכְהַאי גַּוְנָא כֻּלֵּי עָלְמָא אֵין עוֹשִׂין רַק שִׁתּוּף אֶחָד, וְאִי עָבִיד יוֹתֵר וּבֵרַךְ עָלָיו הָוֵי בְּרָכָה לְבַטָּלָה (דִּבְרֵי עַצְמוֹ וּתְשׁוּבַת מַהֲרַ''ם שֶׁהֵבִיא הַבֵּית יוֹסֵף).
אִם לֹא עֵרְבוּ הַחֲצֵרוֹת יַחַד, וְגַם לֹא נִשְׁתַּתְּפוּ בַּמָּבוֹי, מֻתָּר לְטַלְטֵל בְּכָל הַמָּבוֹי כֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹכוֹ, בֵּין עֵרְבוּ חֲצֵרוֹת עִם הַבָּתִּים בֵּין לֹא עֵרְבוּ. וּלְהָרַב רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בַּר מַיְמוֹן, דַּוְקָא כְּשֶׁלֹּא עֵרְבוּ חֲצֵרוֹת עִם הַבָּתִּים, אֲבָל עִם עֵרְבוּ חֲצֵרוֹת עִם הַבָּתִּים (א) אֵין מְטַלְטְלִין בַּמָּבוֹי אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת.
באר היטב
(א) אין. ואם ניתר בצ''ה או בב' פסין המבוי שרי ועי' סימן שס''ג סכ''ו. מ''א ע''ש:
באר היטב
(ה) ואסור. ואם נתנו ב' המבואות שתופן בחצר זו בכלי א' ה''ל כולן כאחד ומותר לטלטל ממבוי זה למבוי זה כמ''ש רסי' שע''ח. מ''א ע''ש: (ו) במבוי. כלומר בבתים שבמבוי דאלו ששבתו במבוי עצמה שרי כמ''ש רסי' שע''ב. מ''א ועיין בגינת ורדים כלל ג' סי' כ''ב: