אֵימָתַי מְבִיאִים עִמּוֹ חֲגִיגָה. עִם הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן: בִּזְמַן שֶׁהוּא בָא בְּחֹל וּבְטָהֳרָה. דְּאַף עַל גַּב דְּפֶסַח דָּחֵי שַׁבָּת וְטֻמְאָה, חֲגִיגָה לֹא דַחְיָא שַׁבָּת: וּבְמֻעָט. שֶׁהָיָה פֶסַח מֻעָט לַאֲכִילַת בְּנֵי חֲבוּרָה, וְאוֹכְלִין הַחֲגִיגָה תְחִלָּה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַפֶּסַח גְּמַר שְׂבִיעָתָן: בִּמְרֻבֶּה. שֶׁהָיְתָה הַחֲבוּרָה מֻעֶטֶת וְדַי לָהֶן בַּפֶּסַח לְבַדּוֹ: וּבְטֻמְאָה. שֶׁרֹב צִבּוּר טְמֵאִין: אֵין מְבִיאִין עִמּוֹ חֲגִיגָה. שֶׁחֲגִיגַת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר רְשׁוּת הִיא וְלֹא חוֹבָה:

מִן הַבָּקָר. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּפֶּסַח, שֶׁאֵינוֹ בָא לֹא מִן הַבָּקָר וְלֹא מִן הַנְּקֵבוֹת: