בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁאֵין מְעָרְבִין אוֹתָהּ לַחֲצָאִין, בְּעִיר מֻקֶּפֶת חוֹמָה גָּבוֹהַּ י''ט וְיֵשׁ לָהּ דְּלָתוֹת, אֲבָל אִם לֹא הָיְתָה הָעִיר כֻּלָּהּ מֻכְשֶׁרֶת בִּמְחִצּוֹת וּבָאוּ לְהַכְשִׁיר חֶצְיָהּ וּלְעָרְבָהּ, הָרְשׁוּת בְּיָדָם.
זֶה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁאֵין מְעָרְבִין אוֹתָהּ לַחֲצָאִין, הַיְנוּ לוֹמַר שֶׁאֵין לֶחִי וְקוֹרָה מוֹעִיל לְסַלְּקָם זֶה מִזֶּה, אֲבָל בְּפַס אַרְבָּעָה אוֹ בִּשְׁנֵי פַּסִין שְׁנֵי מַשְׁהוּיִין נֶחֱלָקִים אֵלּוּ מֵאֵלּוּ וּמְעָרְבִין לַחֲצָאִין. וְאִם הוּא רָחָב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת, עוֹשֶׂה צוּרַת פֶּתַח. הגה: אוֹ יַעֲשֶׂה מְחִצָּה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה לְפֶתַח מְבוֹאוֹ. (טוּר). יֵשׁ אוֹמְרִים הָא דְּעִיר שֶׁל יָחִיד אָסוּר לְחַלֵּק הַיְנוּ לְאָרְכָּהּ, מֵאַחַר דִּשְׁנֵיהֶם צְרִיכִים לֵילֵךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁבְּתוֹכָהּ. אֲבָל לְרָחְבָּהּ, וְאֵלּוּ יוֹצְאִים בְּשַׁעַר זֶה וְאֵלּוּ יוֹצְאִים בְּשַׁעַר זֶה וְאֵין לָהֶם דְּרִיסַת הֶרְגֵּל זֶה עַל זֶה, מְעָרְבִין לַחֲצָאִין וְעוֹשִׂין תִּקּוּן בֵּינֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סי' שס''ג דְּעַד עֶשֶׂר מְהָנֵי לֶחִי אוֹ (י) קוֹרָה, וּבְיֶתֶר מֵעֶשֶׂר צוּרַת הַפֶּתַח. (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ''ה מֵהִלְכוֹת עֵרוּבִין וְהָרֹא''שׁ וְהַטּוּר).
עִיר שֶׁל רַבִּים וְנִתְמַעֲטָה וְעָמְדָה עַל חֲמִשִּׁים דִּיּוּרִים, אֵינָהּ צְרִיכָה שִׁיּוּר.
באר היטב
(י) קורה. עיין מ''א שהניח דבר זה בצ''ע: