הַמְזַכֶּה בְּשִׁתּוּף לְכָל בְּנֵי הָעִיר, אִם עֵרְבוּ כֻּלָּם עֵרוּב אֶחָד אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעָם שֶׁזְּכוּת הוּא לָהֶם. וְדִין מִי שֶׁשָּׁכַח וְלֹא נִשְׁתַּתֵּף עִם בְּנֵי הָעִיר, אוֹ מִי שֶׁהָלַךְ לִשְׁבֹּת בְּעִיר אַחֶרֶת אוֹ עַכּוּ''ם שֶׁהָיָה עִמָּהֶם בָּעִיר, דִּין הַכֹּל כְּדִינָם בְּחָצֵר וּמָבוֹי.

אֵין מְעָרְבִין עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת וְשִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְאִם שָׁכַח וְלֹא עֵרֵב מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְחָלוּ שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי וְיוֹם שִׁשִּׁי, יְעָרֵב בְּיוֹם טוֹב עַל תְּנַאי (א) שֶׁיֹּאמַר: אִם הַיּוֹם חֹל יְהֵא זֶה עֵרוּב, וְאִם הַיּוֹם קֹדֶשׁ אֵין בִּדְבָרַי כְּלוּם. וּלְמָחָר יֹאמַר: אִם הַיּוֹם קֹדֶשׁ הֲרֵי עֵרַבְתִּי מֵאֶתְמוֹל, וְאִם הַיּוֹם חֹל יְהֵא זֶה עֵרוּב. וְהָנֵי מִלֵּי בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת, אֲבָל בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, לֹא, דִּכְיוֹמָא אֲרִיכְתָּא דְּמַיָּא. וְעַיֵּן לְקַמָּן סי' תקכ''ח.

אֶחָד עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת וְאֶחָד שִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת, מְעָרְבִין אוֹתָם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר קִבֵּל עָלָיו תּוֹסֶפֶת שַׁבָּת. (ב) וְיֵשׁ אוֹסְרִים אִם קִבֵּל עָלָיו תּוֹסֶפֶת שַׁבָּת.