נְתָנוֹ בְּמִגְדָּל וְנָעַל בְּפָנָיו וְאָבַד הַמַּפְתֵּחַ קֹדֶם שֶׁחָשְׁכָה, אִם אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא הָעֵרוּב אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה (א) מְלָאכָה גְּמוּרָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁאָבַד וְאֵינוֹ עֵרוּב שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לְאָכְלוֹ.

מִצְוָה לַחֲזֹר אַחַר שִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת וּמְבָרֵךְ עָלָיו: עַל מִצְוַת עֵרוּב, וְאוֹמֵר: בְּזֶה הַשִּׁתּוּף יִהְיֶה מֻתָּר לְכָל בְּנֵי הַמָּבוֹי לְהוֹצִיא וּלְהַכְנִיס מֵחֲצֵרוֹת לַמָּבוֹי וּמֵהֶם לַבָּתִּים (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם שִׁבּוֹלֵי לֶקֶט) בְּשַׁבָּת. אֵימָתַי מְבָרֵךְ עָלָיו, בְּשָׁעָה שֶׁמְּקַבֵּץ אוֹתוֹ מִבְּנֵי הַמָּבוֹי, אוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמְּזַכֶּה לָהֶם. הגה: וְאִם גָּבוּ אוֹתוֹ לְשֵׁם עֵרוּב וְשָׁכְחוּ וְלֹא בֵּרְכוֹ עָלָיו, הָוֵי עֵרוּב כִּי אֵין הַבְּרָכָה מְעַכֶּבֶת. (אָגוּר וְשִׁבּוֹלֵי לֶקֶט עַיֵּן סוֹף סִימָן שס''ו).

שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו (שְׁמוֹת טז, כט), מִכָּאן שֶׁכָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ ד' אַמּוֹת בְּכָל מָקוֹם, אֲפִלּוּ יָצָא חוּץ לַתְּחוּם. וּמוֹדְדִים לְכָל אָדָם בָּאַמָּה שֶׁלּוֹ, וְאִם הָיָה נַנָּס בְּאֵיבָרָיו נוֹתְנִים לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן שִׁשָּׁה טְפָחִים. הגה: וְאֵלּוּ ד' אַמּוֹת מוֹדְדִין לוֹ מְרֻוָּחוֹת, וְהוּא (א) בְּאֶמְצָעָן. (טוּר). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּמֻתָּר לְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל צַד, אֲבָל לְטַלְטֵל אֵין לוֹ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת עִם אֲלַכְסוֹנָן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן שמ''ט. (טוּר בְּשֵׁם הרז''ה פי''ב בְּשֵׁם רַשְׁבָּ''א).