ההלכה היומית
יום שישי שמיני כ"ג ניסן תשפ"ג
סימן שצ"ו
סעיף ב'
בְּכָל מָקוֹם שֶׁקָּדַשׁ הַיּוֹם עָלָיו, אִם הוּא מֻקָּף לְדִירָה אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ עַתָּה דִּיּוּרִין, חָשׁוּב כֻּלּוֹ כְּד' אַמּוֹת. וְאִם אֵינוֹ מֻקָּף לַדִּירָה, עַד סְאָתַיִם חָשׁוּב כֻּלּוֹ כְּד' אַמּוֹת. וַאֲפִלּוּ שָׁבַת בְּתֵל גָּבוֹהַּ, וּבְקָמָה קְצוּרָה וְשִׁבֳּלִים מַקִּיפוֹת אוֹתָהּ, חֲשִׁיבֵי כְּד' אַמּוֹת עַד סְאָתַיִם.
סימן שצ"ז
סעיף א'
כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ, חוּץ מֵאַרְבַּע אַמּוֹתָיו אוֹ מֵהַמָּקוֹם שֶׁשָּׁבַת בּוֹ.
סימן שצ"ז
סעיף ב'
קָדַשׁ עָלָיו הַיּוֹם בַּבִּקְעָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ תְּחוּם שַׁבָּת, מְהַלֵּךְ אַלְפַּיִם פְּסִיעוֹת (א) בֵּינוֹנִיּוֹת (טוּר) שֶׁהֵם תְּחוּם שַׁבָּת.
באר היטב
(א) בינונית. היינו אורך ב' מנעלים מנעל א' מקום מצב הרגל ומנעל הוי בין רגל לרגל מהרי''ו סע''ה ובסימן ש''א ס''א: