כָּל הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל. שֶׁכְּבָר הֻקְשָׁה כָּל הֶעָתִיד לְהִקָּשׁוֹת בּוֹ: יֵאָכֵל בִּגְדִי הָרַךְ. רָאוּי לַאֲכִילָה בְּפֶסַח בֶּן שְׁמֹנָה יָמִים. אֲבָל מַה שֶּׁאֵין נֶאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל אֵין נִמְנִין עָלָיו בְּפֶסַח אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁיו הוּא רַךְ, הוֹאִיל וְסוֹפוֹ לְהִקָּשׁוֹת: וְרָאשֵׁי כְנָפַיִם וְהַסְּחוּסִים. הָכִי קָאָמַר, וּמַהוּ הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל, רָאשֵׁי כְנָפַיִם, הַסְּחוּס שֶׁקּוֹרִין טנרו"ס בְּלַעַ"ז שֶׁבְּרֹאשׁ כַּף הַכָּתֵף, וּשְׁאָר סְחוּסִים כְּגוֹן תְּנוּךְ הָאֹזֶן וּסְחוּסֵי הֶחָזֶה וְהַצְּלָעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁבְּסוֹף הַשִּׁדְרָה, הוֹאִיל וּבְשׁוֹר הַגָּדוֹל נֶאֱכָלִים עַל יְדֵי שְׁלִיקָה, יֵאָכְלוּ בִגְדִי הָרַךְ צָלִי: אֲבָל הַמּוֹתִיר בַּטָּהוֹר כוּ'. דִּכְתִיב (שְׁמוֹת יב) וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ, בָּא הַכָּתוּב לִתֵּן עֲשֵׂה אַחַר לֹא תַעֲשֶׂה, לוֹמַר אִם עָבַרְתָּ עַל לָאו, קַיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבּוֹ וְאֵינְךָ לוֹקֶה. אִי נַמִּי דַּהֲוֵי לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, וְכָל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו: וְהַשּׁוֹבֵר בַּטָּמֵא כוּ'. דִּכְתִיב (שָׁם) וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ, בַּכָּשֵׁר מֻזְהָר עַל שְׁבִירַת עֶצֶם, וְאֵינוֹ מֻזְהָר עַל שְׁבִירַת עֶצֶם בַּפָּסוּל:

אֵבָר. מִן הַפֶּסַח: שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ. חוּץ לִמְחִצָּתוֹ, וְצָרִיךְ לַחְתֹּךְ אֶת הַיּוֹצֵא דִּכְתִיב (שְׁמוֹת כב) וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ, וְדָרְשִׁינַן בֵּיהּ כָּל בָּשָׂר שֶׁיָּצָא בַשָּׂדֶה כְּלוֹמַר שֶׁיָּצָא חוּץ לִמְחִצָּתוֹ, כְּגוֹן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לָעֲזָרָה וְקָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, אוֹתוֹ בָשָׂר הַיּוֹצֵא טְרֵפָה הוּא וְלֹא תֹאכֵלוּ: חוֹתֵךְ. אֶת הַבָּשָׂר הַיּוֹצֵא סָבִיב עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֶצֶם: וְקוֹלֵף. אֶת הַבָּשָׂר שֶׁלֹּא יָצָא לַחוּץ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַפֶּרֶק שֶׁמִּתְחַבְּרִים שָׁם שְׁנֵי עֲצָמוֹת, וְאוֹכֵל אֶת הַבָּשָׂר שֶׁקָּלַף, שֶׁהֲרֵי לֹא יָצָא, וְחוֹתֵךְ אֶת הַפֶּרֶק וּמַשְׁלִיךְ כָּל הָעֶצֶם שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ: וּבַמֻּקְדָּשִׁים. בִּשְׁאָר קָדָשִׁים חוּץ מֵהַפֶּסַח: קוֹצֵץ בַּקּוֹפִיץ. אוֹתוֹ מִקְצָת הָאֵבָר שֶׁיָּצָא. וּבַפֶּסַח אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֻזְהָר עַל שְׁבִירַת עֶצֶם: מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים כְּלִפְנִים. אֲגַף קְרִי כָּל מָקוֹם הֲגָפַת הַדְּלָתוֹת שֶׁהוּא חוֹפֵף וְנוֹקֵשׁ שָׁם כְּשֶׁסּוֹגְרוֹ, דְּהַיְנוּ [מִשְּׂפַת הַפְּנִימִי שֶׁל עֳבִי הַפֶּתַח עַד מְקוֹם הַנְּקִישָׁה. מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים, דְּהַיְנוּ] תּוֹךְ הָעִיר מַמָּשׁ: כְּלִפְנִים. וְאוֹכְלִים שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים: מִן הָאֲגַף וְלַחוּץ. דְּהַיְנוּ מִמְּקוֹם הַנְּקִישָׁה וְלַחוּץ, כְּלַחוּץ: הַחַלּוֹנוֹת. שֶׁבְּחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם, וְעֹבִי רֹאשׁ הַחוֹמָה בְגַגָּהּ, כְּלִפְנִים: