כְּלֵי עֵץ הַמְצֻפִּים בְּסַמָּנִים שֶׁקּוֹרִים ברניס, דִּינָם כִּכְלֵי חֶרֶס. הגה: וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּחְמִירִים שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֵלִים (נא) צְבוּעִים אֲפִלּוּ הֵן חֲדָשִׁים (מַהֲרִי''ל), וְכֵן הַמְחֻפִּין (נב) בִּבְדִיל; וְאֵין לְהַחְמִיר בָּזֶה רַק בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ אִסּוּר (תְּשׁוּבַת מַהֲרִי''ל).
כָּל כְּלֵי הַשְּׁתִיָּה, בֵּין צְלוֹחִיּוֹת בֵּין כּוֹסוֹת, מֻתָּרִים בִּשְׁטִיפָה. בֵּין שֶׁהֵם שֶׁל זְכוּכִית, בֵּין שֶׁהֵם שֶׁל עֵץ, בֵּין שֶׁהֵם שֶׁל מַתֶּכֶת, בֵּין שֶׁהֵם שֶׁל חֶרֶס, וְאַף עַל פִּי שֶׁלִּפְעָמִים נוֹתְנִים בָּהֶם לֶחֶם חַם, כֵּיוָן שֶׁרֹב תַּשְׁמִישָׁן אֵינוֹ אֶלָּא בְּצוֹנֵן סַגֵּי בִּשְׁטִיפָה, שֶׁלֹּא הָלְכוּ בְּכָל כְּלִי אֶלָּא אַחַר רֹב תַּשְׁמִישׁוֹ. הגה: מִיהוּ יֵשׁ (נג) מַחְמִירִים וּמַצְרִיכִים הַגְעָלָה, וְכֵן נוֹהֲגִין וְעַיֵּן לְעֵיל סָעִיף ו'.
באר היטב
(נג) מחמירים. ובדיעבד אינו אוסר:
כְּלֵי זְכוּכִית אֲפִלּוּ מַכְנִיסָן לְקִיּוּם וַאֲפִלּוּ מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּחַמִּין, אֵין צְרִיכִים שׁוּם הֶכְשֵׁר שֶׁאֵינָם בּוֹלְעִים, וּבִשְׁטִיפָה בְּעָלְמָא סַגֵּי לְהוּ. הגה: וְיֵשׁ מַחְמִירִין וְאוֹמְרִים דִּכְלֵי זְכוּכִית אֲפִלּוּ הַגְעָלָה לֹא מְהָנֵי לְהוּ; וְכֵן (נד) הַמִּנְהָג בְּאַשְׁכְּנָז וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ (סמ''ק וְאָגוּר). וְכֵן כְּלֵי כֶּסֶף שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָן הִתּוּךְ זְכוּכִית שֶׁקּוֹרִין גישמעלצ''ט, אֵין לְהַגְעִילוֹ; אֲבָל מִבַּחוּץ אֵינוֹ מַזִּיק (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן קל''ב).
באר היטב
(נד) המנהג. אבל בדיעבד אם לא נשתמש בו רק צונן סגי בהדחה. ואם תשמישו בחמין או ע''י כבישה מעת לעת מהני בדיעבד הגעלה. מ''א ע''ש:
באר היטב
(נא) צבועים. אפילו הצבועי' בכרכו' או מה שקורין בלע''ך מאל''ט בל''א. מהרי''ל ומהרי''ו: (נב) בבדיל. נוהגין בקצ''מ שעומד יהודי ע''ג בשעת מלאכה: