לֹא יַנִּיחַ כֵּלִים הַרְבֵּה לְתוֹךְ כְּלִי וְיַגְעִילֵם יַחַד אִם (טו) נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה.
אִם מַגְעִיל (טז) בִּצְבָת יְגַלְגֵּל הַכְּלִי, דְּאִם לֹא כֵן בִּמְקוֹם הַצְּבָת לֹא סָלִיק דִּיקוּלָא דְּמַיָּא.
באר היטב
(טז) בצבת. כתב באו''ה וטוב יותר להשימו במחרוזות קטנים של דגים הקלועים או בסל עכ''ל. ח''י:
אֵין מַגְעִילִין בְּחַמֵּי טְבֶרְיָה אֲפִלּוּ כֵּלִים שֶׁדִּינָם כִּכְלִי שֵׁנִי, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ תּוֹלְדוֹת הָאוּר, דְּכְּבוֹלְעוֹ כָּךְ פּוֹלְטוֹ, מַה בּוֹלְעוֹ עַל יְדֵי תּוֹלְדוֹת הָאוּר, אַף פּוֹלְטוֹ עַל יְדֵי תּוֹלְדוֹת הָאוּר. הגה: מִיהוּ אִם נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ רַק בְּמֵי טְבֶרְיָה, מַגְעִילוֹ בָּהֶן (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם א''ח). וְאֵין מַגְעִילִין בְּשׁוּם (יז) מַשְׁקֶה, רַק בְּמַיִם; מִיהוּ בְּדִיעֲבַד מְהָנֵי הַגְעָלָה בְּכָל מַשְׁקֶה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם א''ח). אִם הִגְעִיל הַרְבֵּה כֵּלִים בַּיּוֹרָה עַד שֶׁמֵּרֹב פְּלִיטַת הַכֵּלִים נַעֲשׂוּ הַמַּיִם כְּצִיר, אֵין (יח) לְהַגְעִיל עוֹד בְּאוֹתָן הַמַּיִם (רַ''ן פֶּרֶק כָּל הַבָּשָׂר).
באר היטב
(יז) משקה. וה''ה במים עם אפר שקורין בלשון אשכנ''ז לוי''ג כ''כ הב''י ופר''ח י''ד סי' צ''ה ס''ק י''ט וע''כ אותו ההגעלה שעושין בביתם בכלי בדיל עם אבנים מלובנים עם מי לוי''ג לא מקרי הגעלה שפיר ובפרט שעושין אותה כשהן מלולכלים ע''כ צריכין ליזהר באותן כלים גדולים שאין מכניסין אותם לתוך היורה שינקה אותם היטב ועם מים לבד ח''י. ובבאר היטב אשר לפני ציין על רק במים וכתב עליו המעורבים עם אפר שקורין לוי''ג ע''ש משמע מלשונו דעיקר ההגעל' הוא במי לוי''ג ולא דק: (יח) להגעיל עוד. ובדיעבד שרי כמו במשקה וצ''ע ח''י. וכתב באו''ה שאין להשתמש במי הגעלה של איסור לכתחלה אף שיש ס' נגד הכלי משום דהוי כמבטל איסור לכתחלה כיון שרוצה להשתמש במים:
באר היטב
(טו) נוגעים. ולענין טבילת כלים אין קפיד'. (דשם תלוי בחציצ'). עיין ב''י: