אֵין לָשִׁין לְפֶסַח עִסָה גְּדוֹלָה מִשִּׁעוּר חַלָּה, שֶׁהִיא (א) מ ''ג בֵּיצִים וְחֹמֶשׁ בֵּיצָה בֵּינוֹנִים וְהוּא עִשָּׂרוֹן, וְכֵן (ב) יְשַׁעֵר אוֹתָהּ, יְמַלֵּא כְּלִי מַיִם וִיעָרֶה הַמַּיִם מִמֶּנּוּ לִכְלִי אַחֵר, וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן בּוֹ מ ''ג בֵּיצִים וְיַחֲזִיר בּוֹ הַמַּיִם שֶׁעֵרָה מִמֶּנּוּ וְהַמַּיִם שֶׁיִּוָּתְרוּ, יִתְּנֵם בִּכְלִי אַחֵר, וְהַכְּלִי הַמַּחֲזִיק אוֹתָם הוּא הַמִּדָּה לְמַלְּאוֹתוֹ מִקֶּמַח. וְהַמִּדָּה מְחוּקָה וְלֹא גְּדוּשָׁה, וְשִׁעוּרָהּ מִקֶּמַח חִטָּה מִצְרִית תק ''כ דִּרְהְם מִצְרִיִים בְּקֵרוּב. הגה: (ג) וְלֹא יִדְחַק הַקֶּמַח בַּמִּדָּה, דְּאִם כֵּן לֹא יָלוּשׁ יָפֶה. וְטוֹב לוֹמַר בִּשְׁעַת נְתִינַת הַקֶּמַח לַמִּדָּה, שֶׁעוֹשֶׂה (ד) לְשֵׁם מִצְוָה (מַהֲרִי''ל).

אִם לָשׁ יוֹתֵר מִשִּׁעוּר זֶה, מֻתָּר (ה) בְּדִיעֲבַד.

אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מוֹדְדִין קֶמַח בְּיוֹם טוֹב לָלוּשׁ, בְּיוֹם טוֹב שֶׁל פֶּסַח שֶׁאֵין לָשִׁין עִסָה גְּדוֹלָה מֵעִשָּׂרוֹן, מֻתָּר לִמְדֹּד; וְיֵשׁ אוֹסְרִים, אֶלָּא יִקַּח בְּאֹמֶד הַדַּעַת, וְלֹא יַרְבֶּה עַל עִשָּׂרוֹן וְהָכֵי נָהוּג.