חַיָּב אָדָם לַעֲסֹק בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח וּבִיצִיאַת מִצְרַיִם, וּלְסַפֵּר בַּנִּסִים וּבַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַאֲבוֹתֵינוּ, עַד שֶׁתַּחְטְפֶנּוּ (ג) שֵׁנָה. הגה: וְכָל דִּין לֵיל רִאשׁוֹן יֵשׁ גַּם כֵּן בְּלֵיל שֵׁנִי (אָגוּר). וְנוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לִקְרוֹת עַל מִטָּתוֹ רַק פָּרָשַׁת (ד) שְׁמַע, וְלֹא שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁקּוֹרִין בִּשְׁאָר לֵילוֹת כְּדֵי לְהָגֵן, כִּי לֵיל שִׁמּוּרִים הוּא מִן הַמַּזִּיקִין.
מִי שֶׁאֵין לוֹ מַצָּה מְשֻׁמֶּרֶת אֶלָּא כַּזַּיִת, מְבָרֵךְ עַל אֲכִילַת (א) מָרוֹר וְאוֹכֵל, וּכְשֶׁגּוֹמֵר סְעוּדָתוֹ מִמַּצָּה שֶׁאֵינָהּ מְשֻׁמֶּרֶת, מְבָרֵךְ עַל אֲכִילַת מַצָּה וְאוֹכֵל אוֹתוֹ כַּזַּיִת, וְאֵינוֹ טוֹעֵם אַחֲרָיו כְּלוּם. הגה: וּמִי שֶׁאֵין לוֹ ב' הַלֵּילוֹת רַק ג' מַצּוֹת, יְבָרֵךְ לַיִל רִאשׁוֹן הַמּוֹצִיא וְעַל אֲכִילַת מַצָּה וְכֵן הַכְּרִיכָה הַכֹּל מִן הַפְּרוּסָה, (ב) וּשְׁתֵּי הַשְּׁלֵמוֹת לְלֵיל ב'. (אַבּוּדַרְהַם בְּשֵׁם אִבְּן יַרְחִי).
באר היטב
(א) מרור. דהיינו שמקדש תחלה ומברך המוציא על מצה שאינה משומרת ואח''כ על המרור ועיין בט''ז וביד אהרן וחולה שאין יכול לאכול כ''א כזית מצה או מי שאין לו אלא כזית מצה יאכל תבשילו בלא המוציא ואחר סעודתו יברך המוציא ועל אכילת מצה ויאכל כזית מצה אבל אם אין לו ג''כ יין א''כ צריך לקדש על המצה תחלה ואח''כ יאכל תבשילו. מ''א: (ב) וב'. ומ''מ אם יכול לשייר פרוסה קטנה ישייר ויניחנה בין ב' השלימות ואם אין מספיק לו בלילה הראשונה באחד יקח פרוסה מן השניה ויבצע בליל שני על חדא ופלג'. מ''א ע''ש ועח''י:
מִי שֶׁאֵין לוֹ (א) יַיִן בְּלֵיל פֶּסַח, מְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת שֶׁמְּבָרֵךְ הַמּוֹצִיא (ב) וּבוֹצֵעַ, וּמַנִּיחַ יָדָיו עָלָיו עַד שֶׁגּוֹמֵר הַקִּדּוּשׁ, וּמְבָרֵךְ עַל אֲכִילַת מַצָּה, וְאוֹכֵל, וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל שְׁאָר יְרָקוֹת וּמְסַלֵּק הַשֻּׁלְחָן וְאוֹמֵר מַה נִּשְׁתַּנָּה וְכָל הַהַגָּדָה עַד (ג) גָּאַל יִשְׂרָאֵל, וּמְבָרֵךְ עַל הַמָּרוֹר, וְאוֹכֵל, וְאַחַר כָּךְ כּוֹרֵךְ מַצָּה וּמָרוֹר, וְאוֹכֵל. הגה: בְּלֹא בְּרָכָה. וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִים לִשְׁתּוֹת מַשְׁקֶה הַנַּעֲשֶׂה מִדְּבַשׁ שֶׁקּוֹרִין מע''ד, יָכוֹל לִקַּח אוֹתוֹ מַשְׁקֶה לְאַרְבַּע כּוֹסוֹת אִם אֵין לוֹ יַיִן (מַהֲרִי''ל). וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין קִדּוּשׁ עַל שְׁאָר מַשְׁקִין, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סי' ער''ב (סָעִיף ט'). וְלִי נִרְאֶה דִּלְעִנְיַן ד' כּוֹסוֹת יֵשׁ לִסְמֹךְ אַמַּאן דְּאָמַר דִּמְקַדְּשִׁין עַל שְׁאָר מַשְׁקִין אִם הוּא (ד) חֲמַר מְדִינָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן ער''ב.
באר היטב
(א) יין. ע''ל סי' תע''ב ס''ק ט''ו דאם אין לו יין דיוצ' במי צמוקים אם יש בהם לחלוחית כשמעצרין אותן ע''ש וכ' המ''א נ''ל דמי שאין לו אלא כוס א' יקח אותו לקידוש ואם יש לו שני' יקח אותם לקידוש ולברכת המזון ואם יש לו שלשה יעשה בהם שלש כוסות ראשונות ע''ש. והח''י כ' ול''נ דאם הוא בליל ראשון ויש לו רק שני כוסות יקיים כוס א' על ליל שני ע''ש. ודוקא כשאין לו אלא ב' כוסות אבל אם יש לו ד' כוסות לבד צריך ליטול כולם בליל ראשון כמש''ל סי' תע''ב ס''ק. ט''ז ע''ש. וכ''כ בתשובת שבות יעקב ח''ב סי' י''ד ע''ש: (ב) ובוצע. דהיינו שמפריש תחלה האמצעית ונוטל החציה לאפיקומן כדלעיל סי' תע''ג ותע''ה. מ''א ע''ש: (ג) גאל. אבל יהללוך לא יאמר בחתימה להלל לפי שנתקן על הכוס ועמ''א. (ד) חמר. וכ' המ''א דאפי' במקום שכל השנה אין רוב שתייתם במי דבש מ''מ אם בפסח רוב שתייתם ממנו נקרא חמר מדינה. והח''י כ' דאין להקל כ''א דוקא במקום שרגילין לשתותו כל השנה ע''ש. לאקרי''ץ או עפי''ל טרנ''ק אם הוא שתיית רוב המון מותר ליקח אותו לארבע כוסות אם אין לו מע''ד ויין עמ''א. ועסי' תע''ב ס''ק ט''ו מש''ש:
באר היטב
(ג) שני. ובליל שני מותר לשתות כל שאר משקים אחר הד' כוסות לכ''ע עח''י: (ד) שמע. וצריך לברך ברכת המפיל מהרי''ו. ואם קרא ק''ש בביה''כ קודם הלילה צריך לקרות כל הק''ש כדי לצאת עסי' רל''ה: