הַמִּתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר (יג) מִבְּעוֹד יוֹם, מוֹנֶה עִמָּהֶם בְּלֹא בְּרָכָה. וְאִם יִזְכֹּר בְּלַיְלָה יְבָרֵךְ וְיִסְפֹּר. הגה: וַאֲפִלּוּ עָנָה אָמֵן עַל בִּרְכַּת הַקָּהָל, אִם הָיָה דַּעְתּוֹ (יד) שֶׁלֹּא לָצֵאת, יַחֲזֹר וִיבָרֵךְ וְיִסְפֹּר בַּלַּיְלָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשְׁבָּ''א).

מִי שֶׁשּׁוֹאֵל אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת כַּמָּה יְמֵי הַסְפִירָה בְּזֶה הַלַּיְלָה, יֹאמַר לוֹ: אֶתְמוֹל הָיָה כָּךְ, שֶׁאִם יֹאמַר לוֹ: (טו) הַיּוֹם כָּךְ וְכָךְ, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וְלִמְנוֹת (טז) בִּבְרָכָה; אֲבָל קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, כֵּיוָן שֶׁאֵין זְמַן סְפִירָה אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. הגה: וּכְשֶׁהִגִּיעַ (יז) הַזְּמַן, אֲסוּרִין לֶאֱכֹל עַד שֶׁיִּסְפֹּר. וַאֲפִלּוּ הִתְחִיל לֶאֱכֹל, פּוֹסֵק וְסוֹפֵר; מִיהוּ אִם הִתְחִיל לֶאֱכֹל קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְסִיק אֶלָּא גּוֹמֵר אֲכִילָתוֹ וְסוֹפֵר אַחַר כָּךְ (דִּבְרֵי עַצְמוֹ לְמָאן דְּאָמַר סְפִירָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּאוֹרַיְתָא).

אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַחֶשְׁבּוֹן, וּפָתַח אַדַּעְתָּא דִּלְסַיֵּם כְּמוֹ שֶׁיִּשְׁמַע מֵחֲבֵרוֹ, וְשָׁתַק עַד שֶׁשָּׁמַע מֵחֲבֵרוֹ וְסִיֵּם כָּמוֹהוּ, (יח) יָצָא.