אִם פָּתַח וְאָמַר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אַדַּעְתָּא דְּלֵימָא הַיּוֹם ד', שֶׁהוּא סָבוּר שֶׁהֵם ד', וְנִזְכַּר וְסִיֵּם בְּה', וְהֵם ה'; אוֹ אִיפְּכָא, שֶׁהֵם ד' וּפָתַח אַדַּעְתָּא דְּלֵימָא אַרְבָּעָה, וְטָעָה וְסִיֵּם בְּה', אֵינוֹ חוֹזֵר (יט) וּמְבָרֵךְ.

שָׁכַח וְלֹא בֵּרַךְ כָּל הַלַּיְלָה, יִסְפֹּר בַּיּוֹם בְּלֹא בְּרָכָה.

אִם שָׁכַח לְבָרֵךְ בְּאֶחָד מֵהַיָּמִים, בֵּין יוֹם רִאשׁוֹן בֵּין מִשְּׁאָר יָמִים, סוֹפֵר בִּשְׁאָר יָמִים (כ) בְּלֹא בְּרָכָה; אֲבָל אִם הוּא מְסֻפָּק אִם דִּלֵּג יוֹם אֶחָד וְלֹא סָפַר, יִסְפֹּר בִּשְׁאָר יָמִים בִּבְרָכָה.