לֵיל שַׁבָּת וְלֵיל יוֹם טוֹב מְבָרְכִים וְסוֹפְרִים אַחַר (כא) קִדּוּשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת; וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, קֹדֶם הַבְדָּלָה אַחַר קַדִּישׁ (כב) תִּתְקַבַּל; וּכְשֶׁחָל יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן (כג) שֶׁל פֶּסַח בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, דְּאָז אוֹמֵר קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה בְּפַעַם אַחַת, יֵשׁ לִסְפֹּר קֹדֶם שֶׁמְּבָרְכִין עַל הַכּוֹס בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. הגה: וְאִם אֵין לוֹ יַיִן וְצָרִיךְ לְקַדֵּשׁ יקנה''ז, עַיֵּן לְעֵיל סִימָן רצ''ו.
אָסוּר לֶאֱכֹל (כד) חָדָשׁ אַף בַּזְּמַן הַזֶּה, בֵּין לֶחֶם בֵּין קָלִי בֵּין כַּרְמֶל, עַד תְּחִלַּת לֵיל י''ח בְּנִיסָן; וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד תְּחִלַּת י''ז בְּנִיסָן.
באר היטב
(כד) חדש. כתב המ''א העולם סומכין על מ''ש רמ''א דחדש בח''ל מדרבנן ולא גזרו עתה בח''ל כיון שאין אנו סמוכין לארץ ישראל עכ''ל: מ''מ בעל נפש יחמיר במה שאפשר לו לזהר ע' מ''א וע' ח''י וע' בי''ד סי' רצ''ג בש''ך:
בְּיוֹם שֵׁנִי קוֹרִין בְּפָרָשַׁת אֱמֹר, שׁוֹר אוֹ כֶּשֶׂב עַד סוֹף (א) הָעִנְיָן, וּמַפְטִיר קוֹרֵא כְּמוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּמַפְטִיר בִּמְלָכִים בְּפֶסַח דְּיֹאשִׁיָּהוּ, מִוַּיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ עַד וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמוֹהוּ.
באר היטב
(א) הענין. דהיינו וידבר משה את מועדי ה'. וכתב בשל''ה יש לעשות ביום שני בסעוד' איזה דבר זכר לסעודת אסתר שביום ההוא נתלה המן:
באר היטב
(כא) קידוש. משום דעיולי שבת ניחא לן טפי אבל בביתו יספור קודם קידוש כי אסור לאכול קודם ספיר' אחרונים: (כב) תתקבל. וכן נוהגין: (כג) של פסח. אבל יום ב' של פסח אין מקדשין כלל בבה''כ כמש''ל סי' תפ''ז: וכתב הט''ז ונ''ל דבליל י''ט אחרון לעולם יש לספור קודם קידוש די''ט אחרון דהא טפי ניחא למשוך עליו קדושת יום ז' שהוא מן התורה וקדושת יו''ט אחרון הוא דרבנן עכ''ל והח''י כתב שהוא נגד משמעות הרב דמשמע לעולם יש לספור אחר קידוש אם לא כשחל במ''ש וכן נוהגין: