פּוֹצְעִים אֱגוֹזִים בְּמַטְלִית, וְלֹא חַיְישִׁינָן שֶׁמָּא (ד) תִּקָּרַע.

שִׁפּוּד (א) שֶׁנִּרְצַף, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יָכוֹל לְפָשְׁטוֹ בְּיָדוֹ, אֵין מְתַקְּנִין אוֹתוֹ. הגה: וְדַוְקָא שֶׁיּוּכַל לִצְלוֹת בּוֹ בְּלֹא תִּקּוּן, אֲבָל אִם אֵינוֹ יָכוֹל לִצְלוֹת בּוֹ כָּךְ וְנִשְׁבַּר (ב) בְּיוֹם טוֹב, מֻתָּר לְתַקְּנוֹ (טוּר); וְאֵין מוֹרִים כֵּן לָרַבִּים, (רַבִּי' יְרוּחָם ח''ג), שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לְתַקֵּן גַּם כֵּן בְּנִשְׁבַּר מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. וְהוּא הַדִּין לְכָל מַכְשִׁירִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב.

שִׁפּוּד שֶׁרוֹצִים לִצְלוֹת בּוֹ וְהָיָה אָרֹךְ יוֹתֵר מִדַּאי, אָסוּר לְחָתְכוֹ (ג) וְלֹא לְשָׂרְפוֹ. אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַכִּין בְּמַשְׁחֶזֶת שֶׁלָּהּ, אֲבָל מְחַדְּדָהּ עַל גַּבֵּי (ד) הָעֵץ אוֹ חֶרֶס אוֹ אֶבֶן; (ה) וְאֵין מוֹרִים דָּבָר זֶה לָרַבִּים כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לְרַדְּדָהּ בְּמַשְׁחֶזֶת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁיְּכוֹלָה לַחְתֹּךְ בְּדֹחַק, אוֹ שֶׁנִּפְגְּמָה; אֲבָל אִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לַחְתֹּךְ כְּלָל, אֵין מַשְׁחִיזִין אוֹתָהּ אֲפִלּוּ עַל הָעֵץ, שֶׁמָּא יָבֹא לְהַשְׁחִיזָהּ בְּמַשְׁחֶזֶת.