הַבּוֹרֵר קִטְנִיּוֹת בְּיוֹם טוֹב בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ וּבְתַמְחוּי, אִם רוֹצֶה לְאָכְלוֹ (ג) בּוֹ בַּיּוֹם (הַמַּגִּיד פ''ג), אֲבָל לֹא בְּטַבְלָה וְלֹא בְּנָפָה וְלֹא בִּכְבָרָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁהָאֹכֶל מְרֻבֶּה עַל הַפְּסֹלֶת; אֲבָל אִם הָיְתָה הַפְּסֹלֶת מְרֻבָּה עַל הָאֹכֶל, בּוֹרֵר אֶת הָאֹכֶל וּמַנִּיחַ אֶת הַפְּסֹלֶת. וְאִם הָיָה טֹרַח בִּבְרֵרַת הַפְּסֹלֶת מִן הָאֹכֶל יוֹתֵר מִטֹּרַח בְּרֵרַת הָאֹכֶל מִן הַפְּסֹלֶת, אַף עַל פִּי שֶׁהָאֹכֶל מְרֻבֶּה בּוֹרֵר אֶת הָאֹכֶל וּמַנִּיחַ אֶת הַפְּסֹלֶת. הגה: וְלוּזִים (ד) וּבָטְנִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ וַעֲדַיִן בִּקְלִפֵּיהֶם, לֹא מִקְרֵי הַקְּלִפָּה פְּסֹלֶת כֵּיוָן דְּאוֹרְחַיְהוּ בְּהָכֵי וַעֲדַיִן מְעֹרָבִין (טוּר).

אֵין (ה) מְסַנְּנִים הַחַרְדָּל בַּמִּסְנֶנֶת שֶׁלּוֹ וְאֵין (ו) מְמַתְּקִין אוֹתוֹ בְּגַחֶלֶת שֶׁל עֵץ; אֲבָל בְּשֶׁל (ז) מַתֶּכֶת, מֻתָּר.

אֵין תּוֹלִין הַמְשַׁמֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב לְסַנֵּן בָּהּ שְׁמָרִים, אֲבָל אִם הָיְתָה תְּלוּיָה וְעוֹמֶדֶת מֻתָּר לִתֵּן בָּהּ שְׁמָרִים לְסַנְּנָן; וּמַעֲרִים וְתוֹלֶה אוֹתָהּ לִתֵּן בָּהּ רִמּוֹנִים, (ח) וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן בָּהּ שְׁמָרִים. הגה: וּשְׁאָר דִּינֵי סִנּוּן, בְּיוֹם טוֹב כְּמוֹ בְּשַׁבָּת כִּדְאִיתָא סי' שי''ט (בֵּית יוֹסֵף).