בְּנֵי הַחַיִל שֶׁנָּתְנוּ קֶמַח שֶׁלָּהֶם לְיִשְׂרָאֵל לֶאֱפוֹת לָהֶם פַּת, אִם אֵינָם מַקְפִּידִים כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹתֵן מִמֶּנּוּ לְתִינוֹק, מֻתָּר לֶאֱפוֹת לָהֶם.

אָסוּר לְבַשֵּׁל וְלֶאֱפוֹת לְצֹרֶךְ כְּלָבִים, אֲבָל מֻתָּר לְטַלְטֵל מְזוֹנוֹת וְלִתֵּן לִפְנֵיהֶם. הגה: אֲבָל אָסוּר לְהוֹצִיא בִּשְׁבִילָן מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת, (הג''מ וְהַמַּגִּיד פ''א). וְכֵן אָסוּר לְגַבֵּל הַמּוּרְסָן לְעוֹפוֹת, (מָרְדְּכַי), כִּי אִם עַל יְדֵי שִׁנּוּי, (כָּל בּוֹ). וּמֻתָּר לְהַרְבּוֹת בִּשְׁבִיל הַכְּלָבִים בְּאוֹתָהּ קְדֵרָה שֶׁמְּבַשֵּׁל בָּהּ לְעַצְמוֹ, אֲפִלּוּ אִם (ה) יֵשׁ לוֹ דָּבָר אַחֵר שֶׁיּוּכַל לִתֵּן לַכְּלָבִים אִם הָיָה רוֹצֶה, (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַ''ן וְהַיְּרוּשַׁלְמִי).

בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב אָסוּר לִגֹּעַ בָּהּ, הגה: דְּהַיְנוּ (א) לְטַלְטְלָהּ, (מָרְדְּכַי רֵישׁ בֵּיצָה ופ' כָּל הַכֵּלִים), וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְאָכְלָהּ; וְאִם נִתְעָרְבָה, אֲפִלּוּ בְּאֶלֶף, כֻּלָּן (ב) אֲסוּרוֹת.