ההלכה היומית
יום רביעי נח ג' חשון תשפ"ד
סימן תקי"ג
סעיף ה'

אִם נוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן מֻתֶּרֶת, בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי בִּשְׁנֵי יוֹם טוֹב שֶׁל גָּלֻיּוֹת, אֲבָל בִּשְׁנֵי יוֹם טוֹב שֶׁל (ח) רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכֵן בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב הַסְמוּכִים זֶה לָזֶה, נוֹלְדָה בָּזֶה, אֲסוּרָה בָּזֶה. הגה: וְאִם יוֹם טוֹב בְּיוֹם א' ב' וְנוֹלְדָה בְּשַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵיהֶם, מֻתָּר בְּיוֹם ב' שֶׁל גָּלֻיּוֹת (מַהֲרִי''ל).

באר היטב

(ח) ר''ה. ובספק אם נולד ביו''ט ראשון מותר אף בי''ט שני של ר''ה. ואם חל ר''ה ביום ה' ו' ונולדה ביום ה' אסור בשבת. רוקח וש''ל:

סימן תקי"ג
סעיף ו'

בֵּיצָה שֶׁיָּצְאָה רֻבָּהּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְחָזְרָה וְאַחַר כָּךְ נוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב, מֻתֶּרֶת; לְפִיכָךְ אֲפִלּוּ בָּדַק בְּקִנָּהּ שֶׁל תַּרְנְגֹלֶת עֶרֶב יוֹם טוֹב סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה וְלֹא מָצָא בָּהּ בֵּיצָה, וּלְמָחָר (ט) הִשְׁכִּים וּמָצָא בָּהּ בֵּיצָה, מֻתֶּרֶת; שֶׁתַּרְנְגֹלֶת אֵינָהּ יוֹלֶדֶת בַּלַּיְלָה, וְאָנוּ תּוֹלִין שֶׁמֵּאֶתְמוֹל יָצָא רֻבָּהּ וְחָזַר; וְהוּא שֶׁיֵּשׁ תַּרְנְגוֹל זָכָר תּוֹךְ ס' (י) בָּתִּים וְאֵינוֹ מַפְסִיק נָהָר שֶׁאֵין בּוֹ גֶּשֶׁר, שֶׁאִם לֹא כֵן אֶפְשָׁר שֶׁתֵּלֵד בַּלַּיְלָה וְאָסוּר. אֲבָל אִם (יא) לֹא בָּדַק מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ לֵיכָּא זָכָר בַּהֲדָהּ שַׁרְיָא, שֶׁאָנוּ תּוֹלִים שֶׁמֵּאֶתְמוֹל נוֹלְדָה. וּבְלֹא זָכָר רֻבָּן יוֹלֶדֶת בַּיּוֹם, לְפִיכָךְ מֻתָּר לִקַּח בֵּיצִים מִן הָעַכּוּ''ם בְּלֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל יוֹם טוֹב, דְּתָלִינָן שֶׁמֵּעֶרֶב יוֹם טוֹב נוֹלְדוּ; וְכֵן בְּלֵיל שֵׁנִי שֶׁל שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת, אֲבָל לֹא בְּלֵיל שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלֹא בְּלֵיל יוֹם טוֹב שֶׁאַחַר הַשַּׁבָּת. הגה: וְעַכּוּ''ם הַמֵּבִיא בֵּיצִים בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן (יב) וּמֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ שֶׁנּוֹלְדוּ מֵאֶתְמוֹל, מֻתָּר (יג) לִסְמֹךְ עָלָיו, (מָרְדְּכַי רֵישׁ בֵּיצָה). וְדַוְקָא בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא נוֹלְדָה בְּשַׁבָּת וְאָסוּר מִדְּאוֹרַיְיתָא בְּיוֹם טוֹב, (יד) אֵין עַכּוּ''ם מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ נֶאֱמָן; וְדַוְקָא בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, אֲפִלּוּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה, נֶאֱמָן, דְּאֵינוֹ אֶלָּא דְּרַבָּנָן. (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סי' ע''ט).

באר היטב

(ט) השכים. קודם עלות השחר. ר''ן: (י) בתים. דאז משמשת עמו ולא ספנא מארעא: (יא) לא. פי' והשכים בשחרית ומצא אבל לא בדק בשחרית אלא ביום מצא אסור מספק שמא יצא היום דספק בדבר שיל''מ אסור בספק השוה: (יב) ומסל ת. ואם ידע העכו''ם דנולד אסור לישראל אינו נאמן דמתכוין להשביח מקחו להתירו. מרדכי. ואם הביצים של ישראל והעכו''ם מסל''ת שנולדו מאתמול ויודע שנולד אסור לישראל. ע' ביו''ד סי' ס''ט סעיף י''א דהפרישה וב''ח אוסרים וש''ך וט''ז מתירין ע''ש: (יג) לסמוך. וה''ה בכל מילי דרבנן ועיין בי''ד סי' קכ''ג: (יד) אין. וט''ז בשם רש''ל מיקל גם בזה ע''ש ועמ''א:

סימן תקי"ג
סעיף ז'

הַשּׁוֹחֵט תַּרְנְגֹלֶת וּמָצָא בָּהּ בֵּיצִים גְּמוּרוֹת, מֻתָּרוֹת; וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב שֶׁלְאַחַר הַשַּׁבָּת.

יום רביעי נח ג' חשון תשפ"ד

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן