אִם הוּא סָפֵק אִם בָּאוּ מִחוּץ לַתְּחוּם, אִם הוּא עַכּוּ''ם הַשָּׁרוּי עִמּוֹ בָּעִיר וּפֵרוֹת הַמְצוּיִים בָּעִיר, מֻתָּר; וְאִם לָאו, (טז) אָסוּר.

דָּבָר שֶׁאֵין בְּמִינוֹ בִּמְחֻבָּר שֶׁהוּבָא לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, מֻתָּר בַּשֵּׁנִי; וְהוּא הַדִּין לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב הַסְמוּכִים זֶה לָזֶה.

יִשְׂרָאֵל שֶׁשִּׁגֵּר דּוֹרוֹן לַחֲבֵרוֹ עַל יְדֵי עַכּוּ''ם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, (יז) וְנִתְעַכֵּב הָעַכּוּ''ם וְהֶבִיאָם בְּיוֹם טוֹב מִחוּץ לַתְּחוּם, מֻתָּר אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁהוּבָא בִּשְׁבִילוֹ לְאָכְלָם; אֲבָל אָסוּר לְכָל יִשְׂרָאֵל לְטַלְטְלָם חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, אוֹ חוּץ לְעִיר הַמֻּקֶּפֶת חוֹמָה, אוֹ חוּץ לְמִבְצָר שֶׁיָּדוּעַ שֶׁהֻקַּף חוֹמָה לַדִּירָה. הגה: וְדַוְקָא שֶׁהָיָה (יח) דַּעְתּוֹ מֵאֶתְמוֹל, דְּלֵית בֵּיהּ אִסּוּר מֻקְצֶה; אֲבָל אִם לֹא הָיָה דַּעְתּוֹ מֵאֶתְמוֹל, אַף עַל גַּב דְּלֵית בֵּיהּ אִסּוּר תְּחוּמִין, אָסוּר מִשּׁוּם מֻקְצֶה, דְּכָל שֶׁל יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ הֲכָנָה מִבְּעוֹד יוֹם, וַאֲפִלּוּ לְמִי שֶׁלֹּא הוּבָא בִּשְׁבִילוֹ אָסוּר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ''א).