שִׁעוּר תַּבְשִׁיל זֶה כַּזַּיִת, בֵּין לְאֶחָד בֵּין לַאֲלָפִים, בֵּין בִּתְחִלָּתוֹ בֵּין בְּסוֹפוֹ; הגה: וְיֵשׁ מַצְרִיכִין לְכַתְּחִלָּה בְּפַת כַּבֵּיצָה (יְרוּשַׁלְמִי), וְכֵן נוֹהֲגִין לְכַתְּחִלָּה.

צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא תַּבְשִׁיל זֶה דָּבָר שֶׁהוּא רָאוּי לְלַפֵּת בּוֹ אֶת הַפַּת, לַאֲפוּקֵי (ג) דַּיְסָא.

תַּבְשִׁיל זֶה שֶׁאָמְרוּ, אֲפִלּוּ צָלִי, אֲפִלּוּ שָׁלוּק, אֲפִלּוּ כָּבוּשׁ אוֹ (ד) מְעֻשָּׁן, אֲפִלּוּ מִין דָּגִים קְטַנִּים שֶׁהֱדִיחָן בְּמַיִם חַמִּים וַהֲדָחָתָן הוּא בִּשּׁוּלָן לַאֲכִילָה, הֲרֵי זֶה סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶם; וְכֵן סוֹמֵךְ עַל תַּפּוּחִים מְבֻשָּׁלִים וְהוּא הַדִּין שְׁאָר פֵּרוֹת מְבֻשָּׁלִים, וְעַל דָּגִים קְטַנִּים שֶׁבִּשְּׁלָן.