נֶאֱכַל (יג) הָעֵרוּב אוֹ שֶׁאָבַד קֹדֶם שֶׁבִּשֵּׁל לְשַׁבָּת, אֵינוֹ יָכוֹל לְבַשֵּׁל אֶלָּא אִם כֵּן נִשְׁתַּיֵּר מִמֶּנּוּ כַּזַּיִת.

לְאַחַר שֶׁהֵכִין צָרְכֵי שַׁבָּת יָכוֹל (יד) לְאָכְלוֹ.

הִתְחִיל בְּעִסָתוֹ וְנֶאֱכַל הָעֵרוּב, גּוֹמֵר אוֹתָהּ עִסָה; וְהוּא הַדִּין אִם הִתְחִיל (טו) לְבַשֵּׁל, שֶׁגּוֹמֵר אוֹתוֹ הַתַּבְשִׁיל שֶׁהִתְחִיל.