ההלכה היומית
יום חמישי ויצא י' כסלו תשפ"ד
סימן תקל"א
סעיף ה'
סימן תקל"א
סעיף ו'
(ז) קָטָן מֻתָּר לְגַלֵּחַ בַּמּוֹעֵד, אֲפִלּוּ נוֹלַד קֹדֶם הָרֶגֶל; וַאֲפִלּוּ (ח) בְּפַרְהֶסְיָא שָׁרֵי (וְכֵן מַשְׁמָע מִמָּרְדְּכַי).
סימן תקל"א
סעיף ז'
אָבֵל שֶׁחָל (ט) שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ בְּשַׁבָּת עֶרֶב הָרֶגֶל, מֻתָּר לְגַלֵּחַ בְּחֹל הַמּוֹעֵד. הגה: מִי שֶׁהֵמִיר דָּתוֹ וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה, וְדַרְכּוֹ לְגַלֵּחַ, מֻתָּר לְגַלֵּחַ בַּמּוֹעֵד (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סי' פ''ו).
באר היטב
(ט) שביעי. עיין סי' תקמ''ח סעיף ח':
באר היטב
(ז) קטן. דלא שייך ביה טעמא שלא יכנס למועד כשהוא מנוול דלאו בר מצוה הוא. ובנ''י כתב דוקא כשיש שער רב ומצטער ע''ש. ודוקא לקטן מותר לגלח דצורך הרגל הוא. אבל לעכו''ם אסור לגלח דלא עדיף משאר מלאכות דאסור לעשותן במועד אא''כ אין לו מה יאכל עססי' תקמ''ב ס''א. מותר להשהות שמחת התגלחת שעושין לקטן עד המועד ומגלחין ע''י ספר ישראל גן המלך סי' ס''ב: (ח) בפרהסיא. ואפשר דבקטן הנראה כגדול אסור לגלחו בפרהסי'. מ''א: