הַמְּכַוֵּן מְלַאכְתּוֹ וְהִנִּיחָהּ לַמּוֹעֵד וַעֲשָׂאָהּ בַּמּוֹעֵד, בֵּית דִּין הָיוּ (א) מְאַבְּדִין אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ וּמַפְקִירִים אוֹתָהּ לַכֹּל; הגה: וְאִם הוּא עוֹשֶׂה מְלֶאכֶת אֲחֵרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקָנְסוֹ, כְּגוֹן חַיָּט אוֹ סוֹפֵר שֶׁעוֹשֶׂה מְלֶאכֶת אֲחֵרִים, מְשַׁמְּתִינָן לֵיהּ וּמַלְקִין אוֹתוֹ (בֵּית יוֹסֵף וְר''י); וְאִם מֵת, לֹא יִקְנְסוּ בְּנוֹ אַחֲרָיו וּמֻתָּר לוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ אִם הוּא דָּבָר הָאָבֵד.

כָּל סְחוֹרָה, (א) אֲסוּרָה; אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, בֵּין לִקְנוֹת בֵּין לִמְכֹּר; וַאֲפִלּוּ אִם הִלְוָה מָעוֹת עַל מְנַת שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ אַחַר כָּךְ יַיִן אוֹ סְחוֹרָה אַחֶרֶת בְּפִרְעוֹן חוֹבוֹ כְּדֵי לְהִשְׂתַּכֵּר, אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ וּלְתָבְעָם, אֶלָּא אִם כֵּן אֵינָם (ב) מְצוּיִים אַחַר הַמּוֹעֵד דַּהֲוָה לֵיהּ דָּבָר הָאָבֵד אִם לֹא יֵלֵךְ בְּחֹל הַמּוֹעֵד לִמְקוֹמָם (ג) וְיִתְבָּעֵם. הגה: מִיהוּ אִם מִזְדַּמֵּן לוֹ רֶוַח מְרֻבֶּה בַּמּוֹעֵד, יָכוֹל (ד) לִמְכֹּר בְּצִנְעָה; וְיוֹצִיא לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה דַּעְתּוֹ לְהוֹצִיא (בֵּית יוֹסֵף).

מִי שֶׁהִלְוָה לַחֲבֵרוֹ מָעוֹת, מֻתָּר לְתָבְעוֹ בְּחֹל הַמּוֹעֵד לִגְבּוֹת מְעוֹתָיו; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמֻּתָּר לִגְבּוֹת חוֹבוֹ מִן הָעַכּוּ''ם.