ההלכה היומית
יום רביעי מקץ א' טבת תשפ"ד
סימן תק"מ
סעיף ד'
צִיר (ז) הַדֶּלֶת, וְהַמַּפְתֵּחַ, וְהַמַּנְעוּל (גְּמָרָא), וְהַצִּנּוֹר, וְהַקּוֹרָה, בֵּין שֶׁהֵם שֶׁל עֵץ בֵּין שֶׁהֵם שֶׁל בַּרְזֶל שֶׁנִּשְׁבְּרוּ אֲפִלּוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, יָכוֹל לְתַקְּנָם בְּלֹא שִׁנּוּי מִפְּנֵי שֶׁזֶּה הֶפְסֵד גָּדוֹל הוּא, שֶׁאִם יַנִּיחַ הַפֶּתַח פָּתוּחַ וּדְלָתוֹת שְׁבוּרוֹת נִמְצָא מְאַבֵּד כָּל מַה שֶּׁבַּבַּיִת וְלָכֵן מֻתָּר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד (רַבֵּנוּ יְרוּחָם).
סימן תק"מ
סעיף ה'
מֻתָּר לִבְנוֹת, מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט, אֵבוּס שֶׁתֹּאכַל בּוֹ הַבְּהֵמָה.
סימן תק"מ
סעיף ו'
מֻתָּר לִבְנוֹת, מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט, (ח) אִצְטַבָּא לִישֵׁב אוֹ לִישַׁן עָלֶיהָ.
באר היטב
(ח) אצטבא. נסר שמחברין לו רגלים כעין ספסל שלנו מעשה הדיוט הוא. טור:
באר היטב
(ז) הדלת. והוא הדין לתקוע המשקוף במסמרים שרי אם יש לחוש לגנבי ואם לאו אסור. מ''א: