נִרְאֶה לִי שֶׁאִם אֵין לָהֶם סֵפֶר תּוֹרָה כָּשֵׁר לִקְרוֹת בּוֹ בְּצִבּוּר, מֻתָּר לְהַגִּיהַּ בְּחֹל הַמּוֹעֵד כְּדֵי לִקְרוֹת בּוֹ בְּצִבּוּר; וְכֵן בְּסִפְרֵי מִקְרָא (ג) וּגְמָרָא שֶׁצָּרִיךְ לִקְרוֹת בַּמּוֹעֵד, מֻתָּר לְהַגִּיהָם בַּמּוֹעֵד מִשּׁוּם דַּהָוֵי דָּבָר הָאָבֵד. וְאִם אֵין לָהֶם סֵפֶר תּוֹרָה כְּלָל, אִם אֶפְשָׁר לְכָתְבוֹ כֻּלָּהּ בְּחֹל הַמּוֹעֵד עַל יְדֵי סוֹפְרִים הַרְבֵּה, יִכְתְּבוּהוּ, דְּצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד הוּא לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה בְּצִבּוּר בַּמּוֹעֵד. הגה: וְהוּא הַדִּין שְׁאָר סְפָרִים לִלְמֹד בָּהֶם (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן פ''ה וְרוֹקֵחַ).
כּוֹתֵב אָדָם תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת לְעַצְמוֹ, וְטוֹוֶה עַל (ד) יְרֵכוֹ תְּכֵלֶת וְצִיצִית (בֵּית יוֹסֵף) לְבִגְדּוֹ; וְאִם אֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, כּוֹתֵב וּמוֹכֵר לַאֲחֵרִים כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ. הגה: אוֹ שֶׁיִּהְיוּ לוֹ הוֹצָאוֹתָיו יוֹתֵר (ה) בְּרֶוַח לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב; (טוּר) וְאִם כְּתָבָן כְּדֵי לְהַנִּיחָן בַּמּוֹעֵד, בְּכָל עִנְיָן (ו) שָׁרֵי (סְמַ''ג). וְאֵינוֹ אָסוּר רַק כְּתִיבָה, אֲבָל עֲשִׂיָּתָן שָׁרֵי (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תּוֹסָפוֹת).
באר היטב
(ד) יריכו. אפי' בלא שינוי ובגלגל אסור דאווש' מילתא טובא. מ''א ועיין ט''ז: (ה) בריוח. עיין מ''א ועיין סימן תקמ''ב סעיף קטן א': (ו) שרי. היינו לצורך המועד אבל שלא לצורך המועד ודאי אסור אפי' העשיי' ט''ז ע''ש. כתב הג''א הא דשרי לכתוב ולטוות דוקא כשלא כוון מלאכתו במועד וב''י כתב דאפי' כוון מלאכתו שרי כיון דדבר מצוה הוא וכתב המ''א ונ''ל דאם א''צ להניח' במועד אסור לו לכתוב הואיל וכוון מלאכתו במועד לא שרינן ליה משום שימצא פרנסתו בריוח ועוד בלאו הכי י''א דדוק' כשאין לו מה יאכל שרי עכ''ל:
מֻתָּר לִכְתֹּב (ז) חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו וְלַחֲשֹׁב יְצִיאוֹתָיו. הגה: וְהוּא הַדִּין הַכְּתָבִים שֶׁכּוֹתְבִים כְּשֶׁמַּלְוִין עַל מַשְׁכּוֹנוֹת, שָׁרֵי (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי כָּל בּוֹ וּמַהֲרִי''ל סוֹף פ' מִי שֶׁהָפַךְ).
באר היטב
(ז) חשבונותיו. ואם הם כתובים כבר רק שרוצה לסדרם אסור. ריב''ל מ''א:
באר היטב
(ג) וגמרא. ומיירי שמגיה מתוך השכל איזהו טעות ואפשר שישכח אחר יום טוב העיון הזה ולא ירגיש בהטעות וזה הוי דבר האבד ט''ז ע''ש. ודיבוק האותיות וטשטוש שרישומה ניכר להעביר עליה הקולמוס שרי לתקן. לתפור יריעות ס''ת בעמוד אסור כ''א ע''י מי שאין לו מה יאכל ש''ת דב''ש תקמ''ה: