אִם יֵשׁ (י) אֵבֶל בָּעִיר, הוֹלֵךְ בַּלַּיְלָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְגַם בַּיּוֹם עַד שֶׁיִּגָּמְרוּ הַקִּינוֹת.
אִם יֵשׁ תִּינוֹק לָמוּל, מָלִין אוֹתוֹ אַחַר שֶׁגּוֹמְרִים הַקִּינוֹת; וְיֵשׁ מַמְתִּינִין לְמוּלוֹ עַד אַחַר חֲצוֹת, וּמְבָרְכִים בִּרְכַּת הַמִּילָה בְּלֹא בְּשָׂמִים וְהַמִּנְהָג כִּסְבָרָא רִאשׁוֹנָה. וְאִם הַיּוֹלֶדֶת מְצוּיָה בִּמְקוֹם הַמִּילָה, יְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס וְתִשְׁתֶּה מִמֶּנּוּ הַיּוֹלֶדֶת; וְהוּא שֶׁתִּשְׁמַע הַבְּרָכָה וְלֹא תַּפְסִיק בִּדְבָרִים בֵּין שְׁמִיעַת הַבְּרָכָה לִשְׁתִיַּת הַכּוֹס; וְאִם אֵינָהּ שָׁם, יְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס וְיַטְעִים (יא) לְתִינוֹקוֹת.
באר היטב
(יא) לתינוקות. ב''ח כת' דליתן לתינוק הנימול כמ''ש סי' תרכ''א סעיף ג' לענין יוה''כ אבל דעת רמ''א כיון שט''ב הוא דרבנן לא מחמרינן כ''כ ומוטב ליתן לתינוק גדול קצת שחייב לחנכו בברכה. מ''א:
בַּעַל בְּרִית לוֹבֵשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, אַךְ לֹא לְבָנִים מַמָּשׁ. הגה: וַאֲבִי הַבֵּן, וְהַמּוֹהֵל, וְהַסַּנְדָּק כֻּלָּם נִקְרָאִים בַּעֲלֵי בְּרִית (בֵּית יוֹסֵף) וּמֻתָּרִים לִלְבֹּשׁ בִּגְדֵי (יב) שַׁבָּת לְאַחַר שֶׁגָּמְרוּ הַקִּינוֹת וּבָאִין לָמוּל הַתִּינוֹק, אֲבָל לֹא יִלְבְּשׁוּ לְבָנִים (מַהֲרִי''ל).
באר היטב
(יב) שבת. ואם הם עדיין חדשים וניכר הגיהוץ בהן נ''ל דאסור ללובשן כמה שכתוב סימן תקנ''א סעיף ו' מ''א. ומותרים בכתונת לבן ואחר המילה פושטין בגדיהם. מהרי''ל:
באר היטב
(י) אבל. אונן אסור בלילה ולמחר נכנס ויושב בבה''כ עד שמשלימין הקינות: