(יג) ונדחה. אבל אם חל מילה בט''ב משלימין מיהו מותרים לאכול בליל י' בשר כמ''ש בסימן תקנ''ח סק''א: (יד) בעל ברית. כולם בכלל כמ''ש ס''ח: (טו) בעוד. הוא מנחה קטנה מ''א עיין שם. וכתב מי''ט וה''ה פדיון הבן למהרש''ל דהוי סעודת מצוה שהאב והכהן לא ישלימו וכ' המ''א בסי' תקס''ח סעיף קטן י' דפשוט דבמקום דמותר לאכול על הסעודה אינו תענית כלל ומותר אחר כך לאכול אפי' בביתו מיהו קודם הסעודה נראה לי דאסור לאכול בביתו מיהו הבעלי ברית מותרים לאכול מיד די''ט שלהם הוא ע''ש. ועכשיו נתפשט המנהג להשלים אפי' באחד מד' צומות שנדחו וכ''כ הרדב''ז ומ''א דעכשיו נתפשט המנהג שרוב הסעודות עושין בלילה א''כ ביום התענית גם כן אין להקל עיין שם. (אבל בספר אליה רבה דחה אותו בשתי ידים ומסיק להיתר גמור רק שלא יעשו סעודה ע''ש):

(טז) חצות. ולצורך סעודת מצוה מותר לשחוט קודם חצות עסי' תקנ''א ס''ט בהג''ה: (יז) הקברות. ואם אין קברי ישראל הולכים על קברי עכו''ם ואין לילך על קברי עכו''ם אם יש שם כו''ם. וכ' בכתבי האר''י ז''ל דאין לילך על הקברות אלא לצורך הלוית המת ובפרט אם לא תיקן עון קרי כי מתדבקים בו החיצונים:

(א) מסוייד. ובה''כ שרי בכל ענין וכן המנהג. מ''א: (ב) בלא סיד. דלא כאותן העושין האמה שחור דזהו ג''כ ציור לבוש ושל''ה ואותן התולין בגדי רקמה סביב הכתלים ישיירו גם כן אמה וכן בקישוטי הנשים שמתקשטות במילואן עברו אדרבנן גם גורמין הרבה רעות מעכו''ם המתקנאין ע' של''ה: (ג) בחזקתה. ואם ידוע שנעשה ביד ישראל באיסור חייב לקלפו. מ''א: