יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא הִתִּירוּ רְבִיעִית בְּפַעַם אַחַת, אֶלָּא (ג) מְעַט מְעַט; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ בְּפַעַם אַחַת יָכוֹל לִטְעֹם עַד כְּדֵי (ד) רְבִיעִית, אִם יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁיָּכוֹל לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִבְלַע כְּלוּם.
מִי (ה) שֶׁדַּרְכּוֹ לִרְחֹץ פִּיו בְּשַׁחֲרִית בְּתַעֲנִית צִבּוּר, לֹא כָּשֵׁר (ו) לְמֵעֲבַד הָכֵי; אֲבָל בְּתַעֲנִית יָחִיד שָׁרֵי, כֵּיוָן שֶׁפּוֹלֵט; (ז) וַאֲפִלּוּ יֵשׁ בַּמַּיִם שֶׁרוֹחֵץ יוֹתֵר מֵרְבִיעִית. הגה: וּמֻתָּר לִלְעֹס עֲצֵי (ח) קִנָּמוֹן וּשְׁאָר בְּשָׂמִים וְעֵץ מָתוֹק, לְלַחְלֵחַ גְּרוֹנוֹ לִפְלֹט, מִלְּבַד בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים דְּאָסוּר (מָרְדְּכַי דְּתַעֲנִית וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ''א).
באר היטב
(ה) שדרכו. מהרי''ל היה נוהג לרחוץ לעולם אך היה כופף צווארו שלא יזובו המים לגרון חוץ מיה''כ דאסור: (ו) למעבד. ודוקא ביותר מרביעית. מ''א ע''ש: (ז) ואפי'. ודוקא מים וכן חומץ אבל שאר משקין אסור ביותר מרביעית מ''א ע''ש. עיין דב''ש סימן צ''ז להתיר ליקח תרופה מרה בתענית: (ח) קנמון. ומ''א אוסר בכל ת''צ בכל בשמים זולת פלפלין ע''ש. כתב האגודה בפ''ח דיומא מותר לבלוע הרוק ביה''כ וב''ח בסימן תרי''ב אוסר. ולי נראה דמותר ברוק כיון שאין כוונתו כלל לאכילה מ''א וכ''כ בספר חסידים. השכנה''ג אוסר שתיית הטוטין בין בי''ט בין בתענית אבל בתשו' דרכי נועם סימן ט' כתב להתיר בשניהם אלא דבט''ב ראוי למנוע מלשתותו ובשאר תענית ראוי ליזהר מלשתותו בחוץ בשוקים וברחובות ע''ש ועיין סימן תקי''ד סעיף קטן א' ובסימן תקנ''א סעיף קטן ל''ט מש''ש. אם נפל דיו בספר יכול ללחוך אותו בלשונו בתענית ס''ח:
נָדַר לְהִתְעַנּוֹת יוֹם זֶה (א) וְשָׁכַח וְאָכַל, מַשְׁלִים תַּעֲנִיתוֹ; וְהוּא הַדִּין אִם הָיָה תַּעֲנִית חֲלוֹם, אוֹ שֶׁהָיָה תַּעֲנִית צִבּוּר, אוֹ שֶׁהָיָה יוֹם יָדוּעַ לוֹ לְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָבִיו אוֹ רַבּוֹ; אֲבָל אִם נָדַר לְהִתְעַנּוֹת יוֹם א' אוֹ שְׁנֵי יָמִים, וּכְשֶׁהִתְחִיל לְהִתְעַנּוֹת שָׁכַח וְאָכַל (ב) כַּזַּיִת, אִבֵּד תַּעֲנִיתוֹ וְחַיָּב לָצוּם (ג) יוֹם אַחֵר וְיֵשׁ מַחְמִירִין דַּאֲפִלּוּ בְּנָדַר לְהִתְעַנּוֹת יוֹם זֶה דְּחַיָּב לְהַשְׁלִים, מִכָּל מָקוֹם (ד) מַחְמִירִין לְהִתְעַנּוֹת יוֹם אַחֵר (ת''ה סִימָן קנ''ו).
באר היטב
(א) ושכח. ואפי' הזיד ואכל הרבה לא יאכל יותר. ב''ח מ''א: (ב) כזית. נראה לי דוקא שאכל בפעם אחד אבל אם שהה בנתים והמתין יותר מאכילת פרס אין מצטרפין ובשתיה שיעורו מלא לוגמיו כמו ביה''כ עסי' תרי''ב: (ג) יום אחר. ואם קבל להתענות שני ימים רצופים ושכח ואכל בלילה מתענה שני ימים אחרים. כל בו ב''י סימן תקע''ב: (ד) מחמירין. הטעם כיון די''א דאפי' ביום זה רשאי ללוות תענית ולפרוע ולכן כשאכל איבד תעניתו וחייב לצום יום אחר לכך מחמירין כשני הדיעות דחייב לצום כל אותו יום וגם יום אחר אבל בתענית הקבוע שאסור לאכול א''צ להתענות יום אחר אם לא שכוונתו לכפרה על עונו ושגגתו. ת''ה מ''א:
באר היטב
(ג) מעט. וכל היום כולו מצטרף לרביעית ויותר מכאן אסור עסי' תרי''ב. מ''א: (ד) רביעית. ומותר לטעום כמה פעמים כל פעם רביעית. רשב''א מ''א: