וְכֵן עַל יְרָקוֹן וְהַשִּׁדָּפוֹן מִשֶּׁהִתְחִיל בַּתְּבוּאָה, אֲפִלּוּ לֹא הִתְחִיל אֶלָּא בְּמָקוֹם אֶחָד כִּמְלֹא פִּי הַתַּנּוּר, מִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין וַאֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים (טוּר), רַק שֶׁיִּהְיוּ בְּאוֹתוֹ הָפְּרַכְיָּא (ר''ן).

וְכֵן עַל הָאַרְבֶּה וְהֶחָסִיל, אֲפִלּוּ לֹא נִרְאָה מֵהֶם אֶלָּא כָּנָף אֶחָד בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ מַשְׁחִית יְבוּל הָאָרֶץ, מִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין עֲלֵיהֶם, וְעַל הַגּוּבַאי (פֵּרוּשׁ מִין אַרְבֶּה) בְּכָל שֶׁהוּא; אֲבָל עַל הֶחָגָב אֵין מִתְעַנִּין עָלָיו וְלֹא מַתְרִיעִין, אֶלָּא זוֹעֲקִין בִּלְבַד; וְעַכְשָׁו שֶׁאֵין אָנוּ מַכִּירִין מִינִים הַלָּלוּ, עַל כֻּלָּם מַתְרִיעִין.

וְכֵן עַל הַמְּזוֹנוֹת. כֵּיצַד, הֲרֵי שֶׁהֻזְּלוּ דְּבָרִים שֶׁל סְחוֹרָה שֶׁרֹב חַיֵּי אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר מֵהֶם, כְּגוֹן כְּלֵי פִּשְׁתָּן בְּבָבֶל וְיַיִן וְשֶׁמֶן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְנִתְמַעֵט הַמַּשָּׁא וְהַמַּתָּן עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ הַתַּגָּר לִמְכֹּר שָׁוֶה עֲשָׂרָה בְּשִׁשָּׁה, הֲרֵי זוֹ צָרַת צִבּוּר וּמַתְרִיעִין עָלֶיהָ, וּבְשַׁבָּת זוֹעֲקִים עָלֶיהָ; אֲבָל אֵין תּוֹקְעִין עָלֶיהָ בְּשַׁבָּת.