נוֹהֲגִים לָלוּן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְלוֹמַר (ו) שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת כָּל הַלַּיְלָה. הגה: וְטוֹב לִישַׁן רָחוֹק מִן הָאָרוֹן (מָרְדְּכַי); וּמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לוֹמַר תִּשְׁבָּחוֹת וְשִׁירוֹת בַּלַּיְלָה, לֹא יִישַׁן שָׁם (מהרי''ו). וְהַחַזָּנִים הַמִּתְפַּלְּלִים כָּל הַיּוֹם, לֹא יֵעוֹרוּ כָּל הַלַּיְלָה, כִּי מְאַבְּדִין קוֹלָם כְּשֶׁאֵינָם יְשֵׁנִים (מַהֲרִי''ל).
טוֹב (א) לְקַצֵּר בְּפִיּוּטִים וּבִסְלִיחוֹת שַׁחֲרִית, כְּדֵי לְמַהֵר בְּעִנְיָן שֶׁיִּתְפַּלֵּל מוּסָף קֹדֶם שֶׁבַע שָׁעוֹת.
באר היטב
(א) לקצר. וכתב בהגמ''נ שאם הוא סוף שש ידלגו א''מ עיין מ''א ומחוייב כל יחיד לומר לפחות י' וידוים ד' בד' תפלות וד' בחזרת הש''ץ וב' פעמים האחד במנחה ואחד במעריב כנגד י''פ שהיה מזכיר הכ''ג את השם:
מוֹצִיאִין שְׁנֵי סְפָרִים, בְּרִאשׁוֹן קוֹרִים שִׁשָּׁה בְּפָרָשַׁת (א) אַחֲרֵי מוֹת עַד וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'; וְאִם חָל בְּשַׁבָּת, קוֹרִים שִׁבְעָה (ב) וּמַפְטִיר קוֹרֵא בַּשֵּׁנִי בְּפִנְחָס וּבְעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, וּמַפְטִיר בִּישַׁעְיָה: וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ, עַד כִּי פִי ה' דִּבֵּר.
באר היטב
(א) אחרי מות. והמצטער על מיתת בני אהרן ומוריד דמעות עליהם בי''כ מוחלין עונותיו ובניו אין מתים בחייו זוהר והאר''י ז''ל. ומצוה ללמוד בי''כ משניות יומא. גם ללמוד בסוף יומא המאמרים המדברים במעלות התשובה עיין של''ה. ואין לת''ח לעסוק בתורה ולהשמיט מלהתפלל התפילות והסליחות ובקשות עם הצבור. שכנה''ג: (ב) ומפטיר. בהפטרה אין אומרים מלך מוחל וסולח רק ודברך אמת וקיים לעד בא''י וגו'. ד''מ ואחרונים:
באר היטב
(ו) שירות. ומי שעיף ויגע יאמר עכ''פ ד' מזמורים הראשונים שבתהלים קודם שישכב כי הם מסוגלים שלא יבא לידי קרי שבהם ש''י תיבות וד' מזמורים יעלה למנין קרי. וטוב שלא יעטוף בכרים וכסתות המחממין ועכ''פ לא יכסה רגליו של''ה והישן בבה''כ יישן במערב או בבה''כ של נשים דהישן בבה''כ עונשו גדול מצאתי. יה''כ שחל בשבת אין מקבלין שבת אבל מזמור שיר ליום השבת יש לאומרו. שכנה''ג: