(ג) מִילָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מָלִין בֵּין יוֹצֵר לְמוּסָף, אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה; וּלְאַחַר הַמִּילָה אוֹמְרִים: אַשְׁרֵי וְהַמִּנְהָג לָמוּל אַחַר אַשְׁרֵי (מִנְהָגִים); וְאִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לָצֵאת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, אֵין מָלִין עַד אַחַר חֲזָרַת סֵפֶר תּוֹרָה, וְחוֹזְרִים וְאוֹמְרִים קַדִּישׁ.
מְבָרְכִין עַל הַמִּילָה בְּלֹא כּוֹס וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּמְבָרְכִין בַּכּוֹס וְנוֹתְנִים (ד) לַתִּינוֹק הַנִּמּוֹל, וְכֵן נוֹהֲגִין.
באר היטב
(ד) לתינוק. דהיינו דמלבד מה שנותנין לפי התינוק כשאומר בדמייך חיי צריך ליתן לו לשתות קצת מהכוס מ''א ע''ש ועיין סי' תקנ''ט ס''ז:
בְּמוּסָף אוֹמֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר סֵדֶר (ה) עֲבוֹדָה. הגה: וְנוֹהֲגִין לִפֹּל עַל פְּנֵיהֶם כְּשֶׁאוֹמְרִים וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם, וְגַּם בְּעָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ; אֲבָל שְׁלִיחַ צִבּוּר אָסוּר (ו) לַעֲקֹר מִמְּקוֹמוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה כְּדֵי לִפֹּל עַל פָּנָיו, וְיֵשׁ לִמְחוֹת בְּיַד הָעוֹשִׂים כֵּן.
באר היטב
(ה) עבודה. דעיקר העבודה של כהן גדול הי' במוסף עיין ט''ז ומ''א: (ו) לעקור. וכבר פשט המנהג שגם הש''ץ נופל על פניו. לבוש. אבל לא יעקור רגליו גם יעמוד קצת רחוק בתחילה מהתיבה וכן נוהגים. ועסי' קל''א דיש להשתטח עשבים על הרצפה:
באר היטב
(ג) מילה. ואומרים זכור ברית ואם חל בשבת אומרים יום ליבשה עסס''י תקפ''ד: