סֵדֶר הַוִּדּוּי: (ז) חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי.

נָהֲגוּ לִדֹּר צְדָקוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּעַד (ח) הַמֵּתִים. וּמַזְכִּירִין נִשְׁמוֹתֵיהֶם, דְּהַמֵּתִים גַּם כֵּן יֵשׁ לָהֶם כַּפָּרָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים (מָרְדְּכַי).

לְמִנְחָה אוֹמֵר: אַשְׁרֵי, וּבָא לְצִיּוֹן, וְאֵין אוֹמְרִים: וַאֲנִי תְּפִלָּתִי, אֲפִלּוּ אִם חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. הגה: וְאֵין אָנוּ נוֹהֲגִין לוֹמַר: אַשְׁרֵי, וּבָא לְצִיּוֹן, קֹדֶם מִנְחָה, רַק קֹדֶם נְעִילָה; וְכֵן כָּתְבוּ קְצָת רַבְּוָתָא (מָרְדְּכַי וְהג''מ ס''ס אַהֲבָה וְסוֹף הִלְכוֹת יוֹם כִּפּוּר וְכָל בּוֹ וּמִנְהָגִים); וְאֵין אוֹמְרִים: (א) אֵין כֵּאלֹהֵינוּ בְּיוֹם כִּפּוּר (מִנְהָגִים).