ההלכה היומית
יום שני קדושים כ"ח ניסן תשפ"ד
סימן תרכ"ב
סעיף ב'

וּמוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרִין שְׁלֹשָׁה בְּפָרָשַׁת (ב) עֲרָיוֹת עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה, וְהַשְּׁלִישִׁי מַפְטִיר (ג) בְּיוֹנָה וּמְסַיֵּם: מִי אֵל כָּמוֹךָ, וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ; וְאִם חָל בְּשַׁבָּת מַזְכִּיר בָּהּ שֶׁל שַׁבָּת, וְחוֹתֵם בְּשֶׁל שַׁבָּת. הגה: וְאֵין אוֹמְרִים: (ד) עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה, בְּמִנְחָה (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי סוֹף הִלְכוֹת יוֹם כִּפּוּר וּמַהֲרִי''ל וּמִנְהָגִים וְהַגָּהוֹת מָרְדְּכַי).

באר היטב

(ב) עריות. התוס' במגילה דף ל''א כתבו הטעם בשביל שהנשים מקושטות לכבוד היום. ובמדרש אית' כשם שהקב''ה הזהיר שלא לגלות ערוה כך לא יגלה ערות עונותיו. ובט''ז כתב הטעם דנפשו של אדם חשקה בעריות טפי מכל עבירות ע''כ מזהירין ע''ז ביוה''כ שהוא יום קדוש ונורא ע''ש. וכן במיתת בני אהרן להורות שלא להקל במצות שלא נמצאו בהם אזהרות כמו בנדב ואביהו. כל בו: (ג) ביונה. לפי שיש בו כח התשובה ושאין יכולין לברוח מהש''י. לבוש: (ד) על התורה. פי' אנו אין מנהגינו כמ''ש הש''ע אלא אין אומרים כלל על התורה ועל העבודה רק חותמין מגן דוד: אם אין שהות ידלג א''מ להתחיל נעילה בזמנה ועיין סי' תר''כ וטוב לומר מעט סליחות בנחת מהרבה במרוצה. אחרונים:

סימן תרכ"ב
סעיף ג'

אִם חָל בְּשַׁבָּת, אוֹמְרִים: צִדְקָתְךָ, וְאוֹמְרִים: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ; הגה: וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין אוֹמְרִים: (ה) צִדְקָתְךְ, וְלֹא אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ.

באר היטב

(ה) צדקתך. דכתיב בו משפטיך תהום רבה ואנו מבקשי' רחמים ביוה''כ. לבוש:

סימן תרכ"ב
סעיף ד'

אֵין נוֹשְׂאִין כַּפַּיִם בְּמִנְחָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים; וְכֹהֵן שֶׁעָבַר וְעָלָה לַדּוּכָן, הֲרֵי זֶה נוֹשֵׂא כַּפָּיו וְאֵין מוֹרִידִין אוֹתוֹ.

יום שני קדושים כ"ח ניסן תשפ"ד

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן