כֵּיצַד הוּא מְקַנֵּא לָהּ אָמַר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם אַל תְּדַבְּרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי כוּ'. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ לְמַתְנִיתִין הָכִי, אָמַר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם אַל תְּדַבְּרִי וְדִבְּרָה, אַל תְּדַבְּרִי וְנִסְתְּרָה, וְלֹא כְּלוּם הוּא וְאֵינָהּ אֲסוּרָה לֹא לְבַעְלָהּ וְלֹא לַתְּרוּמָה. אָמַר לָהּ אַל תִּסָּתְרִי וְדִבְּרָה עִמּוֹ שֶׁלֹּא בַּסֵּתֶר, עֲדַיִן מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ וּמֻתֶּרֶת לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה אִם אֵשֶׁת כֹּהֵן הִיא: נִכְנְסָה עִמּוֹ לְבֵית הַסֵּתֶר וְשָׁהֲתָה עִמּוֹ כְדֵי טֻמְאָה אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ וַאֲסוּרָה לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה. וְשִׁעוּר כְּדֵי טֻמְאָה, כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצַת תַּרְנְגֹלֶת וּלְגָמְעָהּ: וְאִם מֵת חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבָּמֶת. וְאִם מֵת בַּעְלָהּ קֹדֶם שֶׁיַּשְׁקֶנָּה, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. דִּכְתִיב בְּאִשָּׁה שֶׁמָּצָא בָּהּ עֶרְוַת דָּבָר (דְּבָרִים כד) וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר, וְדָרְשִׁינַן לְאִישׁ אַחֵר וְלֹא לַיָּבָם. וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינָהּ מֻתֶּרֶת לְזָר בְּלֹא חֲלִיצָה, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאִם הָיָה בַּעְלָהּ חַי לֹא הָיְתָה מֻתֶּרֶת בְּלֹא גֵּט, כָּךְ אֵינָהּ מֻתֶּרֶת מִן הַיָּבָם בְּלֹא חֲלִיצָה:

וְאֵלּוּ אֲסוּרוֹת לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה. לְעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ הִיא בַּת כֹּהֵן. וְאִלּוּ שְׁאָר סוֹטוֹת אֵינָן אֲסוּרוֹת אֶלָּא עַד שֶׁיִּשְׁתּוּ וְיִמָּצְאוּ טְהוֹרוֹת: וְשֶׁבָּאוּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵאָה. וַאֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁשָּׁתְתָה וְלֹא בָּדְקוּהָ הַמַּיִם, אֲסוּרָה אִסּוּר עוֹלָם. לְפִי שֶׁאֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִים בְּאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֵדִים שֶׁנִּטְמֵאת, שֶׁנֶּאֱמַר (בְּמִדְבָּר ה) וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ, דְּלֵיכָּא דְּיָדַע בָּהּ הוּא שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִים, אֲבָל אִיכָּא דְּיָדַע בָּהּ, אֲפִלּוּ הָעֵדִים הֵם בִּמְדִינַת הַיָּם, אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִים: וְשֶׁבַּעְלָהּ בָּא עָלֶיהָ בַדֶּרֶךְ. דְּשׁוּב אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִים אוֹתָהּ, דִּכְתִיב (בְּמִדְבָּר ה) וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, בִּזְמַן שֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן, שֶׁלֹּא בָּא עָלֶיהָ לְאַחַר סְתִירָה, אָז וְהָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ. אֵין הָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן, אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִים אֶת אִשְׁתּוֹ: שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים. שֶׁיֵּדְעוּ לְהַתְרוֹת בּוֹ: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּעְלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. אִם הַבַּעַל נֶאֱמָן עַל אִשְׁתּוֹ בְּאִסּוּר חָמוּר שֶׁל נִדָּה, לֹא יְהֵא נֶאֱמָן בְּאִסּוּר קַל שֶׁל לָאו גְּרֵידָא. וְטַעֲמַיְהוּ דְּרַבָּנָן, מִתּוֹךְ שֶׁאִסּוּר קַל הוּא, תַּקִּיף עֲלֵיהּ יִצְרֵיהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: