נָזִיר הָיָה שְׁמוּאֵל. וְהָאוֹמֵר הֲרֵינִי כִשְׁמוּאֵל, אוֹ כְּבֵן אֶלְקָנָה, אוֹ כְּמִי שֶׁשִּׁסֵּף אֲגַג בַּגִּלְגַּל, הָוֵי נָזִיר לְדִבְרֵי רַבִּי נְהוֹרַאי. וְכֵן הֲלָכָה: אֵין מוֹרָא אֶלָּא שֶׁל בָּשָׂר וָדָם. שֶׁלֹּא תְהֵא מָרוּת וְאֵימַת אָדָם עָלָיו:

הַמְּקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ. אַף עַל גַּב דְּהַמְּקַנֵּא מַשְׁמַע דִּיעֲבַד אִין לְכַתְּחִלָּה לֹא, הַהֲלָכָה הִיא שֶׁחַיָּב אָדָם לְקַנְאוֹת לְאִשְׁתּוֹ אִם הִיא צְרִיכָה לְכָךְ. וּלְקַמָּן מְפָרֵשׁ כֵּיצַד מְקַנֵּא: מְקַנֵּא לָהּ עַל פִּי שְׁנַיִם. אִם בָּא לְהַשְׁקוֹתָהּ מֵי הַמָּרִים, צָרִיךְ לְהָבִיא שְׁנֵי עֵדִים וְלוֹמַר לָהּ בִּפְנֵיהֶם אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי. וְאִם לֹא קִנֵּא לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם, אֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת עָלָיו בִּסְתִירָה זוֹ וְאֵינוֹ מַשְׁקֶה אוֹתָהּ: עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ. אֲפִלּוּ אֵין עֵדִים שֶׁנִּסְתְּרָה אֶלָּא עֵד אֶחָד, אוֹ הוּא עַצְמוֹ אוֹמֵר רְאִיתִיהָ שֶׁנִּסְתְּרָה אַחַר שֶׁקִּנֵּאתִי לָהּ, נֶאֶסְרָה בִּסְתִירָה זוֹ עַד שֶׁתִּשְׁתֶּה, שֶׁסְּתִירָתָהּ אוֹסַרְתָּהּ עָלָיו מִסָּפֵק: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כוּ'. צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים אַף לִסְתִירָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְאַף עַל פִּי כֵן אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּבַזְּמַן הַזֶּה לֹא לֵימָא אֱינִישׁ לְבֵיתֵיהּ אֲפִלּוּ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי, שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר מְקַנֵּא אָדָם לְאִשְׁתּוֹ עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ, וְאִם נִסְתְּרָה אַחַר שֶׁקִּנֵּא לָהּ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, נֶאֶסְרָה עָלָיו אִסּוּר עוֹלָם בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין שָׁם מֵי הַמָּרִים: